נאד

נֹאד

לשון המקרא שק העשוי מעור שלם של בעל חיים ומשמש ככלי קיבול לנוזלים.
- ”...וַיִּקְחוּ שַׂקִּים בָּלִים, לַחֲמוֹרֵיהֶם, וְנֹאדוֹת יַיִן בָּלִים, וּמְבֻקָּעִים וּמְצֹרָרִים.“ (יהושע ט, פסוק ד)
- ”וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ הַשְׁקִינִי נָא מְעַט מַיִם כִּי צָמֵאתִי וַתִּפְתַּח אֶת נֹאוד הֶחָלָב וַתַּשְׁקֵהוּ וַתְּכַסֵּהוּ.“ (שופטים ד, פסוק יט)
- ”וַיִּקַּח יִשַׁי חֲמוֹר לֶחֶם וְנֹאד יַיִן וּגְדִי עִזִּים אֶחָד וַיִּשְׁלַח בְּיַד-דָּוִד בְּנוֹ אֶל-שָׁאוּל.“ (שמואל א׳ טז, פסוק כ)
- ”נֹדִי סָפַרְתָּה אָתָּה; שִׂימָה דִמְעָתִי בְנֹאדֶךָ, הֲלֹא בְּסִפְרָתֶךָ.“ (תהלים נו, פסוק ט)
[סלנג] פליטת גזים דרך פי הטבעת כתוצר לוואי של פעולת מערכת העיכול.
- כאשר אוכלים שעועית יש לרוב הרבה נאדים.

fart‏‏‏‏‏ (2)

מקובלת גם צורת הכתיב "נוֹד", פעמים היא צורת מקור של הפועל נד. מומחש ב: ”נֹדִי סָפַרְתָּה אָתָּה שִׂימָה דִמְעָתִי בְנֹאדֶךָ הֲלֹא בְּסִפְרָתֶךָ“ (תהלים נו, פסוק ט).
למשמע מספר 2 (בסלנג) מקובלת צורת הרבים: "נֹאדִים" או "נוֹדִים".