משי
מראה
מֶשִׁי
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | משי |
הגייה* | meshi |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | מ־שׁ־י/ה |
דרך תצורה | משקל קֶטִי |
נטיות | מְשִׁי־ |
- מין בד יקר שמגעו רך ומראהו מבריק העשוי מסיבי פקעות.
- ”וָאַלְבִּישֵׁךְ רִקְמָה וָאֶנְעֲלֵךְ תָּחַשׁ וָאֶחְבְּשֵׁךְ בַּשֵּׁשׁ וַאֲכַסֵּךְ מֶשִׁי.“ (יחזקאל טז, פסוק י)
- "הוּא אָמַר – אִם תֵּלְכִי אַחֲרַי / לֹא קְטִיפָה תִּלְבְּשִׁי וְלֹא מֶשִׁי" (זמר שלוש התשובות, מאת נתן אלתרמן)
- קניתי חולצת משי חדשה.
גזרון
[עריכה]- המשי הנזכר בספר יחזקאל לא זוהה על ידי המתרגמים הקדמונים, בתרגום השבעים הוא מתורגם טריכפטון (τρίχαπτον) היינו תחרה.הראשון שזיהה את המשי עם האריג הקרוי בשם זה כיום, ובלשון חז"ל קרוי במספר שמות כמו: ”סיריקון“ (בבלי, מסכת חגיגה – דף טז, עמוד ב) או שיראין, ועוד היה הקראי דוד בן אברהם אלפאסי שחי במאה י' לסה"נ.
- המשי המופיע במקרא אינו האריג המיוצר מסיבי הפקעות של טוואי המשי הסיני , שכן אריג זה התחיל להופיע כארצות אגן הים התיכון רק בראשית ימי הקיסרות הרומית. את המלה משי אפשר אולי לגזור מן המצרית: מסי, בהוראת סוג בגד או מן החתית בהגיית: מאששייה (maššiya) כנראה צעיף,(ראו לקמן). ההשוואה למצרית ולחתית מלמדת שהכתוב מתכוון במשי לסוג של בגד ולא לסוג של אריג [1]
- סינית מסורתית בהגיית: שֵׂי (丝) . סינית פשוטה . שִֹ'י (絲) בהוראת: משי ,מקביל ליוונית עתיקה בהגיית: שִֹר (σήρ) היא תולעת המשי, לארמית-בבלית שִּׁירָא, שִׁירָאָה (šērāʾ) בהוראת משי . ערבית - משייעת (مشع) בהוראת: קורן . וגם מוּשִׁי (مُشِعّ) בהוראת מקרין. יתכן ממקור חיתי בהגיית מאששייה (maššiya) בהוראת רדיד ,צעיף [2]. אכדית ממקור אוגריתי בהגיית מָשִׁיַנֻ (maššiyannu) בהוראת אבנט, ונגזרתו בהגיית: אָשִׁיָנֻ (aššiyannu) המתאר סוג של בגד .
מילים נרדפות
[עריכה]- ”שירא“ (בבלי, מסכת סוטה – דף מח, עמוד ב)
צירופים
[עריכה]נגזרות
[עריכה]תרגום
[עריכה]- אנגלית: silk
- יוונית: μετάξι
- ערבית: حَرِير (הגייה: חַרִיר)
- פרסית: ابریشم
- צרפתית: soie
- רוסית: шёлк
ראו גם
[עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכה] ערך בוויקיפדיה: משי |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: משי |