תחרה
מראה
לערך העוסק בתִּחְרָה, פועל; ראו הִתְחָרָה.
תַּחֲרָה (גם: תַּחֲרָא)
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | תחרה |
| הגייה* | tachara |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | ח־ר־ר |
| דרך תצורה | משקל תַּקְטֵלָה |
| נטיות | |
גיזרון
[עריכה]- המילה מופיעה פעמיים במקרא, בפסוקים לעיל. שם היא מסתיימת ב־א', ולא ב־ה'.[1]
- מקובל להניח שהמילה שאולה ממצרית, אמנם אין הסכמה על הצורה המצרית המקורית. מולר הציע שהיא לקוחה ממצרית dḥr - עור של בהמה, אבל מלבד ההבדל במשמעות, המעתק של d המצרי לעברית צריך להיות ט, גם הסיומת בעברית לא מובנת לפי זה.[2] במילונו של האג׳יפטולוג ארנסט ווליס באדג' מופיעה המילה tȧkhr בהוראת: אריג צבאי העשוי מעור.[3]
- לפי גישה אחרת מדובר במילה שמית מהשורש ח־ר־ר,[4] אולי קרוב לאכדית: ḫarīru - סוג של בד או אריג.
פרשנים מפרשים
[עריכה]- התרגום השומרוני הארמי תרגם: 'קליה' - כנראה: קלוע, מעשה שרשרת.[5] תרגום הפשיטא תרגם: 'סירס' - אריג, רשת. וכעין זה תרגם הניאופיטי: 'סירה'. אונקלוס תרגם: 'שִריָן', ורוב המפרשים הבינו שכוונתו לשיריון;[6] אמנם ייתכן שכוונתו למילה הארמית 'שירא' - שרשרת, או אולי: בגד משי,[7] וכמו התרגום המיוחס ליונתן שתרגם: 'שיריא'.
צירופים
[עריכה]תרגום
[עריכה]ראו גם
[עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכה]סימוכין
[עריכה]- ↑ "תַּחֲרָא", לקסיקון Brown-Driver-Briggs (סטרונג: 8473)
- ↑ Thomas O. Lambdin, Egyptian Loan Words in the Old Testament,Journal of the American Oriental Society Vol. 73, No. 3 (1953), p. 155.
- ↑ במילונו של האג׳יפטולוג ארנסט ווליס באדג' פירש qrḥ-t - כד, ואצלו מופיעה גם המילה: qarḥutȧ - סיר ברזל (An Egyptian Hieroglyphic Dictionary, E.A Wallis Budge,1920 pp. 822.
- ↑ אבן שושן הגדיר את המילה 'תחרה': צורת משנה של תחרים, כאשר 'תחרים' היא סלסלה, רצועה של רקמה חרורה, גדילים (המלון החדש, כרך ש-ת, ירושלים 1980, עמ' 2846).
- ↑ CAL.
- ↑ וכן פירשו בעקבותיו רס"ג, רש"י ועוד.
- ↑ כמו השימוש הרווח בחז"ל, השוו רש"י מנחות לט ע"ב: "השיראין - מעיל של משי".