המילה מופיעה פעמיים במקרא, בפסוקים לעיל. שם היא מסתיימת ב־א', ולא ב־ה'.[1]
מקובל להניח שהמילה שאולה ממצרית, אמנם אין הסכמה על הצורה המצרית המקורית. מולר הציע שהיא לקוחה ממצרית dḥr - עור של בהמה, אבל מלבד ההבדל במשמעות, המעתק של d המצרי לעברית צריך להיות ט, גם הסיומת בעברית לא מובנת לפי זה.[2] במילונו של האג׳יפטולוג ארנסט ווליס באדג' מופיעה המילה tȧkhr בהוראת: אריג צבאי העשוי מעור.[3]
לפי גישה אחרת מדובר במילה שמית מהשורש ח־ר־ר,[4] אולי קרוב לאכדית: ḫarīru - סוג של בד או אריג.
↑אבן שושן הגדיר את המילה 'תחרה': צורת משנה של תחרים, כאשר 'תחרים' היא סלסלה, רצועה של רקמה חרורה, גדילים (המלון החדש, כרך ש-ת, ירושלים 1980, עמ' 2846).
לערך העוסק בתִּחְרָה, פועל; ראו הִתְחָרָה.
ערך בוויקיפדיה: תחרה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: תחרה