לדלג לתוכן

תחרה

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
לערך העוסק בתִּחְרָה, פועל; ראו הִתְחָרָה.

תַּחֲרָה (גם: תַּחֲרָא)

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלאתחרה
הגייה*tachara
חלק דיברשם־עצם
מיןנקבה
שורשח־ר־ר
דרך תצורהמשקל תַּקְטֵלָה
נטיות
תחרה
  1. אריג אוורירי עם חורים הנעשה או במכונה או בתפירה ידנית.
  2. לשון המקרא (משמעות משוערת) סוג של בגד ארוג.
    • ”וְהָיָה פִי-רֹאשׁוֹ בְּתוֹכוֹ שָׂפָה יִהְיֶה לְפִיו סָבִיב מַעֲשֵׂה אֹרֵג כְּפִי תַחְרָא יִהְיֶה-לּוֹ לֹא יִקָּרֵעַ.“ (שמות כח, פסוק לב)
    • ”וּפִי-הַמְּעִיל בְּתוֹכוֹ כְּפִי תַחְרָא שָׂפָה לְפִיו סָבִיב לֹא יִקָּרֵעַ.“ (שמות לט, פסוק כג)

גיזרון

[עריכה]
  • המילה מופיעה פעמיים במקרא, בפסוקים לעיל. שם היא מסתיימת ב־א', ולא ב־ה'.[1]
  • מקובל להניח שהמילה שאולה ממצרית, אמנם אין הסכמה על הצורה המצרית המקורית. מולר הציע שהיא לקוחה ממצרית dḥr - עור של בהמה, אבל מלבד ההבדל במשמעות, המעתק של d המצרי לעברית צריך להיות ט, גם הסיומת בעברית לא מובנת לפי זה.[2] במילונו של האג׳יפטולוג ארנסט ווליס באדג' מופיעה המילה tȧkhr בהוראת: אריג צבאי העשוי מעור.[3]
  • לפי גישה אחרת מדובר במילה שמית מהשורש ח־ר־ר,[4] אולי קרוב לאכדית: ḫarīru - סוג של בד או אריג.

פרשנים מפרשים

[עריכה]
  • התרגום השומרוני הארמי תרגם: 'קליה' - כנראה: קלוע, מעשה שרשרת.[5] תרגום הפשיטא תרגם: 'סירס' - אריג, רשת. וכעין זה תרגם הניאופיטי: 'סירה'. אונקלוס תרגם: 'שִריָן', ורוב המפרשים הבינו שכוונתו לשיריון;[6] אמנם ייתכן שכוונתו למילה הארמית 'שירא' - שרשרת, או אולי: בגד משי,[7] וכמו התרגום המיוחס ליונתן שתרגם: 'שיריא'.

צירופים

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

ראו גם

[עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכה]
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: תחרה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: תחרה

סימוכין

[עריכה]
  1. "תַּחֲרָא", לקסיקון Brown-Driver-Briggs (סטרונג: 8473)
  2. Thomas O. Lambdin, Egyptian Loan Words in the Old Testament,Journal of the American Oriental Society Vol. 73, No. 3 (1953), p. 155.
  3. במילונו של האג׳יפטולוג ארנסט ווליס באדג' פירש qrḥ-t - כד, ואצלו מופיעה גם המילה: qarḥutȧ - סיר ברזל (An Egyptian Hieroglyphic Dictionary, E.A Wallis Budge,1920 pp. 822.
  4. אבן שושן הגדיר את המילה 'תחרה': צורת משנה של תחרים, כאשר 'תחרים' היא סלסלה, רצועה של רקמה חרורה, גדילים (המלון החדש, כרך ש-ת, ירושלים 1980, עמ' 2846).
  5. CAL.
  6. וכן פירשו בעקבותיו רס"ג, רש"י ועוד.
  7. כמו השימוש הרווח בחז"ל, השוו רש"י מנחות לט ע"ב: "השיראין - מעיל של משי".