מנעול

מַנְעוּל

לשון המקרא התקן מכני ממתכת לנעילת דלתות ושערים, המופעל באמצעות מפתח מיוחד לו.
- ”קַמְתִּי אֲנִי, לִפְתֹּחַ לְדוֹדִי; וְיָדַי נָטְפוּ-מוֹר, וְאֶצְבְּעֹתַי מוֹר עֹבֵר – עַל כַּפּוֹת הַמַּנְעוּל.“ (שיר השירים ה, פסוק ה)
- ”וְאֵת שַׁעַר הַדָּגִים, בָּנוּ בְּנֵי הַסְּנָאָה; הֵמָּה קֵרוּהוּ – וַיַּעֲמִידוּ דַּלְתֹתָיו, מַנְעוּלָיו וּבְרִיחָיו.“ (נחמיה ג, פסוק ג)
- ”הַצִּיר וְהַצִּנּוֹר וְהַקּוֹרָה וְהַמַּנְעוּל וְהַמַּפְתֵּחַ שֶׁנִּשְׁבְּרוּ, מְתַקְּנָן בַּמּוֹעֵד, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְכַוֵּן מְלַאכְתּוֹ בַּמּוֹעֵד“ (משנה, מסכת מועד קטן – פרק א, משנה י)
- ”כָּל כְּלִי מַתָּכוֹת שֶׁיֶּשׁ לוֹ שֵׁם בִּפְנֵי עַצְמוֹ, טָמֵא, חוּץ מִן הַדֶּלֶת, וּמִן הַנֶּגֶר, וּמִן הַמַּנְעוּל“ (משנה, מסכת כלים – פרק יא, משנה ב)
- "וישמט מידה ויעזוב בגדו בידה ויפרוץ את המנעול וינס מפניה ויצא החוצה." (ספר היובלים/לט)

ערך בוויקיפדיה: מנעול