מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
יחיד
|
| הגייה* |
yakhid
|
| חלק דיבר |
תואר
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
י־ח־ד
|
| דרך תצורה |
משקל קָטִיל
|
| נטיות |
נ׳ יְחִידָה, ר׳ יְחִידִים
|
- שיש רק אותו ואין בנוסף לו.
- ”וַיֹּאמֶר קַח־נָא אֶת־בִּנְךָ אֶת־יְחִידְךָ, אֲשֶׁר־אָהַבְתָּ אֶת־יִצְחָק; וְלֶךְ־לְךָ אֶל־אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה...“ (בראשית כב, פסוק ב)
- ”...וְהִנֵּה בִתּוֹ יֹצֵאת לִקְרָאתוֹ בְתֻפִּים וּבִמְחֹלוֹת; וְרַק הִיא יְחִידָה, אֵין־לוֹ מִמֶּנּוּ בֵּן אוֹ־בַת.“ (שופטים יא, פסוק לד)
- ”...וְסָפְדוּ עָלָיו כְּמִסְפֵּד עַל־הַיָּחִיד, וְהָמֵר עָלָיו כְּהָמֵר עַל־הַבְּכוֹר.“ (זכריה יב, פסוק י)
- ”כִּי־בֵן הָיִיתִי לְאָבִי; רַךְ וְיָחִיד לִפְנֵי אִמִּי.“ (משלי ד, פסוק ג)
- ”הַנּוֹטֵעַ שׁוּרָה אַחַת בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ, וְשׁוּרָה אַחַת בְּתוֹךְ שֶׁל חֲבֵרוֹ, וְדֶרֶךְ הַיָּחִיד וְדֶרֶךְ הָרַבִּים בָּאֶמְצַע, וְגָדֵר שֶׁהוּא נָמוּךְ מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים, הֲרֵי אֵלּוּ מִצְטָרְפוֹת.“ (משנה, מסכת כלאיים – פרק ד, משנה ז)
- ”בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים, בְּקָרְבְּנוֹת צִבּוּר; אֲבָל בְּקָרְבַּן יָחִיד, אִם רָצָה לְהַקְרִיב, מַקְרִיב.“ (משנה, מסכת יומא – פרק ב, משנה ז)
- ”אֵין דּוֹרְשִׁין בָּעֲרָיוֹת בִּשְׁלֹשָׁה, וְלֹא בְּמַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית בִּשְׁנָיִם, וְלֹא בַּמֶּרְכָּבָה בְּיָחִיד, אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה חָכָם וּמֵבִין מִדַּעְתּוֹ.“ (משנה, מסכת חגיגה – פרק ב, משנה א)
- ”קַיְטָא שֶׁיֶּשׁ בָּהּ פִּסְפָּסִים צְבוּעִים וּלְבָנִים, פּוֹשִׂין מִזֶּה לָזֶה; שָׁאֲלוּ אֶת רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, וַהֲרֵי הוּא פִּסְפָּס יָחִיד.“ (משנה, מסכת נגעים – פרק יא, משנה ז)
- המילה משותפת למספר לשונות שמיות, למשל ערבית: وَحِيد (וַחִיד)
 ערך בוויקיפדיה: יחיד |
ערך בוויקיפדיה: יחיד