מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
חסיד
|
| הגייה* |
khasid
|
| חלק דיבר |
תואר
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
ח־ס־ד
|
| דרך תצורה |
משקל קָטִיל
|
| נטיות |
נ׳ חֲסִידָה, חֲסִידַת־; ר׳ חֲסִידִים, חֲסִידֵי־; חֲסִיד־; נ"ר חֲסִידוֹת
|
- לשון המקרא מי שמגלה דבקות דתית.
- ”רַגְלֵי חֲסִידָיו יִשְׁמֹר וּרְשָׁעִים בַּחֹשֶׁךְ יִדָּמּוּ כִּי-לֹא בְכֹחַ יִגְבַּר-אִישׁ.“ (שמואל א׳ ב, פסוק ט)
- ”אָבַד חָסִיד מִן-הָאָרֶץ וְיָשָׁר בָּאָדָם אָיִן כֻּלָּם לְדָמִים יֶאֱרֹבוּ אִישׁ אֶת-אָחִיהוּ יָצוּדוּ חֵרֶם.“ (מיכה ז, פסוק ב)
- ”וַיָּרֶם קֶרֶן לְעַמּוֹ תְּהִלָּה לְכָל-חֲסִידָיו לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל עַם-קְרֹבוֹ הַלְלוּ-יָהּ.“ (תהלים קמח, פסוק יד)
- ”הוּא [קרי: הִלֵּל] הָיָה אוֹמֵר: אֵין בּוֹר יְרֵא חֵטְא, וְלֹא עַם הָאָרֶץ חָסִיד; וְלֹא הַבַּיְשָׁן לָמֵד, וְלֹא הַקַּפְּדָן מְלַמֵּד, וְלֹא כָל הַמַּרְבֶּה בִסְחוֹרָה מַחְכִּים; וּבִמְקוֹם שֶׁאֵין אֲנָשִׁים, הִשְׁתַּדֵּל לִהְיוֹת אִישׁ.“ (משנה, מסכת אבות – פרק ב, משנה ה)
- עברית חדשה [יהדות] חרדי המשתייך לאחד הזרמים השמים דגש על ההתעלות הרוחנית יותר מאשר על הפלפול.
- כאן יש לכתוב את מקור המילה או הצרף.
 ערך בוויקיפדיה: חסיד |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חסיד |
ערך בוויקיפדיה: חסיד
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חסיד