לדלג לתוכן

חזר

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

חָזַר

[עריכה]
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא חזר
שורש וגזרה ח־ז־רגזרת השלמים
בניין פָּעַל (קַל)
  1. לשון חז"ל הלך לאן שהיה קודם.
    • ”הַקּוֹרֵא לְמַפְרֵעַ, לֹא יָצָא; קָרָא וְטָעָה, יַחֲזֹר לִמְּקוֹם שֶׁטָּעָה.“ (תוספתא, מסכת ברכותפרק ב, הלכה ג)
    • ”אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, וַהֲלֹא סִימָן גָּדוֹל הָיָה לָהֶם, מִירוּשָׁלַיִם וְעַד בֵּית חִדּוּדוֹ שְׁלֹשָׁה מִילִין; הוֹלְכִין מִיל, וְחוֹזְרִין מִיל, וְשׁוֹהִין כְּדֵי מִיל, וְיוֹדְעִין שֶׁהִגִּיעַ שָׂעִיר לַמִּדְבָּר.“ (משנה, מסכת יומאפרק ו, משנה ח)
    • ”הָלְכָה מִקֶּבֶר בַּעְלָהּ לְבֵית אָבִיהָ אוֹ שֶׁחָזְרָה לְבֵית חָמִיהָ וְלֹא נַעֲשֵׂית אַפּוֹטְרוֹפָּא, אֵין הַיּוֹרְשִׁין מַשְׁבִּיעִין אוֹתָהּ.“ (משנה, מסכת כתובותפרק ט, משנה ו)
    • ”אֲבָל פִּקֵּחַ וְנִתְחָרַשׁ וְחָזַר וְנִתְפַּקַּח, פָּתוּחַ וְנִסְתַּמָּא וְחָזַר וְנִתְפַּתַּח, שָׁפוּי וְנִשְׁתַּטָּה וְחָזַר וְנִשְׁתַּפָּה, כָּשֵׁר.“ (משנה, מסכת גיטיןפרק ב, משנה ו)
    • ”הַמְלַמֵּד חוֹבָה מְלַמֵד זְכוּת, אֲבָל הַמְלַמֵּד זְכוּת אֵינוֹ יָכֹל לַחֲזֹר וּלְלַמֵד חוֹבָה.“ (משנה, מסכת סנהדריןפרק ה, משנה ה)
  2. חזר על־ או חזר ו־ עשה שנית.
    • ”וְאוֹמֵר, הֲרֵי אֵלּוּ בִכּוּרִים. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אַף עַל פִּי כֵן חוֹזֵר וְקוֹרֵא אוֹתָם בִּכּוּרִים מֵאַחַר שֶׁיִּתָּלְשׁוּ מִן הַקַּרְקַע.“ (משנה, מסכת בכוריםפרק ג, משנה א)
    • ”וְחֹמֶר בְּמִין אֶחָד מִמִּינִין הַרְבֵּה, שֶׁאִם אָכַל כַּחֲצִי זַיִת וְחָזַר וְאָכַל כַּחֲצִי זַיִת מִמִּין אֶחָד, חַיָּב; מִשְּׁנֵי מִינִין, פָּטוּר“ (משנה, מסכת כריתותפרק ג, משנה ב)
    • ”נִשְׁבְּרוּ, טָהֵרוּ; חָזַר וְעָשָׂה מֵהֶן כֵּלִים, מְקַבְּלִין טֻמְאָה מִכָּאן וּלְהַבָּא.“ (משנה, מסכת כליםפרק ל, משנה א)
    • בכל פעם שאני רואה את הסרט הזה אני חוזר ומתרגש.
    • החוקרים חזרו על הניסוי וקיבלו תוצאות זהות.
  3. בהשאלה מן (2): לָמַד וְשִׁנֵּן.

צירופים

[עריכה]

נגזרות

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

1

2


השורש חזר

השורש ח־ז־ר הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים

[עריכה]
ח־ז־ר עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל חָזַר חוֹזֵר יַחֲזֹר חֲזֹר לַחֲזֹר
נִפְעַל נֶחֱזַר נֶחֱזָר יֵחָזֵר הֵחָזֵר לְהֵחָזֵר
הִפְעִיל הֶחֱזִיר מַחֲזִיר יַחֲזִיר הַחֲזֵר לְהַחֲזִיר
הֻפְעַל הָחֳזַר מָחֳזָר יָחֳזַר -אין- -אין-
פִּעֵל חִזֵּר מְחַזֵּר יְחַזֵּר חַזֵּר לְחַזֵּר חִזּוּר
פֻּעַל מְחֻזָּר יְחֻזַּר -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְחַזֵּר מִתְחַזֵּר יִתְחַזֵּר הִתְחַזֵּר לְהִתְחַזֵּר

הערה

[עריכה]
  • המטה בלא חיטוף בפה"פ הגרונית, אינו שוגה, אע"פ שזוהי דרך המלך במקורות. צורות עם שווא לפני הגרונית מותרות, למשל: יַחְזֹר, נֶחְזַר, לְהַחְזִיר, מָחְזָר (מֻחְזָר) וכיוצא באלה.

ראו גם

[עריכה]

חִזֵּר

[עריכה]
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא חיזר
שורש וגזרה ח־ז־רגזרת השלמים
בניין פִּעֵל
  1. נִסָּה הַרְבֵּה לְהַשִּׂיג דָּבָר, וּמִזֶּה: שָׁב וְנִסָּה לִהְיוֹת בְּקִרְבַת אַחֵר מִתּוֹךְ אַהֲבָה וְאַהֲדָה.
    • וְחִזַּרְתִּי עַל כָּל תַּלְמִידָיו וּבִקַּשְׁתִּי לִי חָבֵר, וְלֹא מָצָאתִי.“ (משנה, מסכת עירוביןפרק ב, משנה ו)
    • ”כי יקח איש אשה ולא כתב כי תלקח אשה לאיש מפני שדרכו של איש לְחַזֵּר על אשה ואין דרכה של אשה לְחַזֵּר על איש...“ (בבלי, מסכת קידושיןדף ב, עמוד ב)
    • בפרוס הטווס את זנבו, מפרשת הטווסה כי הוא מחזר אחריה.
  2. סוֹבֵב בֵּין מְקוֹמוֹת, הִלֵּךְ לְשָׁם וּלְשָׁם בֵּין אִם מִתּוֹך מַטָּרָה וּבֵין אִם לָאו.
    • ”וְהָרוֹכְלִין הַמְּחַזְרִין בָּעֲיָרוֹת, אוֹכְלִים עַד שֶׁמַּגִּיעִים לְמְקוֹם הַלִּינָה.“ (משנה, מסכת מעשרותפרק ב, משנה ג)
    • "רוכל אחד יהודי היה מְחַזֵּר בעיירות ובכפרים." (האדונית והרוכל, מאת ש"י עגנון)
  3. [כימיה] מסר אלקטרונים לאטום שלידו ע"מ להשלים לאוקטט.

גיזרון

[עריכה]
  • מן התלמוד.

צירופים

[עריכה]

נגזרות

[עריכה]

ניגודים

[עריכה]

תרגום

[עריכה]
  • אנגלית: court‏‏‏‏ (1,2), reduce‏‏‏‏ (3)


השורש חזר

השורש ח־ז־ר הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים

[עריכה]
ח־ז־ר עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל חָזַר חוֹזֵר יַחֲזֹר חֲזֹר לַחֲזֹר
נִפְעַל נֶחֱזַר נֶחֱזָר יֵחָזֵר הֵחָזֵר לְהֵחָזֵר
הִפְעִיל הֶחֱזִיר מַחֲזִיר יַחֲזִיר הַחֲזֵר לְהַחֲזִיר
הֻפְעַל הָחֳזַר מָחֳזָר יָחֳזַר -אין- -אין-
פִּעֵל חִזֵּר מְחַזֵּר יְחַזֵּר חַזֵּר לְחַזֵּר חִזּוּר
פֻּעַל מְחֻזָּר יְחֻזַּר -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְחַזֵּר מִתְחַזֵּר יִתְחַזֵּר הִתְחַזֵּר לְהִתְחַזֵּר

הערה

[עריכה]
  • המטה בלא חיטוף בפה"פ הגרונית, אינו שוגה, אע"פ שזוהי דרך המלך במקורות. צורות עם שווא לפני הגרונית מותרות, למשל: יַחְזֹר, נֶחְזַר, לְהַחְזִיר, מָחְזָר (מֻחְזָר) וכיוצא באלה.