התחנף
הִתְחַנֵּף
[עריכה]| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | התחנף |
| שורש וגזרה | ח־נ־ף |
| בניין | הִתְפַּעֵל |
- אמר למישהו דברים שאינם כנים כדי שינעמו לאזניו, במטרה לרצות אותו ולהשיג ממנו דבר־מה.
- העובד התחנף אל מנהלו ואמר לו שהוא מעריך אותו למרות שאינו חושב כך, וזאת כדי לקבל העלאה בדרגה.
- ”דווקא יעקב, שזה עתה עלה ארצה, ידע לומר שהמבצר נמצא בסביבת ראש העין. מצד שני יעקב לא התפאר בידיעותיו ולא התחנף למורים.“ (לא"צבר מיתולוגי" ולא "עולה גלותי": "שני רעים יצאו לדרך" מאת ימימה אבידר-טשרנוביץ ומירה לובה, מאת חגית הלפרין, בפרויקט בן יהודה)
גיזרון
[עריכה]- כאן יש לכתוב את מקור המילה או הצרף.
נגזרות
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]ניגודים
[עריכה]תרגום
[עריכה]- אנגלית: flatter