הללויה

הַלְלוּיָהּ

ברכה לכבוד אלוהים, מילת שבח לה' בתפילות.
- ”בָּרוּךְ יהוה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מִן־הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם וְאָמַר כָּל־הָעָם אָמֵן; הַלְלוּ־יָהּ“ (תהלים קו, פסוק מח)
- ”וַאֲנַחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ מֵעַתָּה וְעַד־עוֹלָם; הַלְלוּ־יָהּ“ (תהלים קטו, פסוק יח)
- ”הַלְלוּ־יָהּ; הַלְלוּ אֶת־שֵׁם יהוה, הַלְלוּ, עַבְדֵי יהוה“ (תהלים קלה, פסוק א)
- ”הַלְלוּ־יָהּ; הַלְלוּ אֶת־יהוה מִן־הַשָּׁמַיִם הַלְלוּהוּ בַּמְּרוֹמִים“ (תהלים קמח, פסוק א)
מילה המבטאת פרץ של שמחה בעקבות הצלחה; השבח לאל!
- עברתי את המבחן! הללויה!

המילה העברית נשמרה בצורתה המקורית בתרגומים רבים של התנ"ך והוכנסה למיסות נוצריות, ומשם התגלגלה לביטוי של הודיה לאל בחיי היומיום ולביטוי של שמחה בכלל בשפות לועזיות. משמעות זו של המילה התגלגלה בחזרה לעברית, יחד עם ההטעמה השגויה הללויה.

ערך בוויקיפדיה: הללויה

השורש ה־ל־ל הוא שורש מגזרת השלמים.