תרזה

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Filenew.png יש להוסיף לדף זה את הערך: תֶּרֶזָה.

תִּרְזָה[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא תירזה
הגייה* tirza
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש א־ר־ז
דרך תצורה משקל תַּקְטֵלָה
נטיות
שדרת תרזות
  1. לשון המקרא עץ ממשפחת החלמיתיים.

גיזרון[עריכה]

  • כשם עצם - תֻּראַזֻ (tur-a-zu, turʼazu) בהוראת 'עץ אגוז'. באכדית-תיכונה שימש הפועל ,'תֻּרְאזֻ' turezu בהוראת 'קציר', וכתואר הפועל - בהוראת 'זמן הקציר' [1]. ומתברר, שכבר בבמצרים העתיקה נעשה שימוש בתוצרתו [2].
  • חז"ל זיהו עץ זה כמקושר לתרבות האלילים, ביוונית עתיקה תרסוס Ταρσός -'תרסוס'. 𒋫𒅈𒆪 שכנראה ייצג את שמה של אלוהות חיתית .
  • יתכן, 'ת-רז-ה' מהווה צורה נוספת שמתכוונת ל-מין 'הארז'.

פרשנות מסורתית[עריכה]

  • חז"ל פירשו תרזה היא 'איסטרובלין'[3].רס"ג ואחרים זיהו ה'תרזה' כמין 'אורן הצנובר'. רש"י מפרש "תרזה ואלון" - מיני אילני סרק.
  • מלבי"ם - "עצים פחותים בחשיבות". מצודות מפרש 'תרזה' ממין עצי הנוי :"יש מי שיקח תרזה ואלון כי העצים ההמה יפים ביותר ועל שאינם חזקים כארז מחזק אותם במסמרי עצי היער".
  • בוולגטא - זיהו את המין כעץ-בתולה (=genus Betula) הוא עץ ה-לבנה (שדר, שג'רֻ'?) . ויש מחכמי הוולגטא שפירשו תרזה היא 'אלון הגלעין'
  • וכותב הרס"ג - "כלים שמונה מעטה נגהיהם.לרום כתרזת-אורן בגבהיהם.קדשים יהיו לאלהיהם"[4]
  • אבן-ג'נאח בספר השורשים ורד"ק משייכים את התרזה המקראית למין ה"'סַנאבּר' 'צנוברים' (ממין האורן)
  • בלשן ימי-הביניים מנחם בן סרוק - "ויקח תרזה ואלון", תרזה כמו ארז . בסמוך לתקופת מנחם בן סרוק פעל הפייטן והמנהיג בן התקופה הפאטימית שמואל בן הושענא שהקביל התרזה לעצי הסרק בפיוט 'אדיר במרום דברו', הוא כותב - "שגובת מבצר היא אם בּמַחְנַה - פרי חוזַה. עץ פרי היש בה או סרק ותִרזַה?"

תרגום[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: תרזה
ויקימינים טקסונומיה בוויקימינים: Tilia

סמוכין[עריכה]

  1. The Assyrian Dictionary of the Oriental Institute of the University of Chicago -1995 ,'turʼazu' , page - 485
  2. זהר עמר - צמחי המקרא : בחינה מחודשת לזיהוי כל הצמחים הנזכרים בתנ"ך לאור מקורות ישראל והמחקר המדעי ירושלים הוצאת ראובן מס בע"מ, ירושלים 2009. עמ' 208 - 'תרזה'
  3. ראו - תוספתא,מעשרות/א
  4. יוצרות לשבתות השנה, ויקרא.לא יאוחר משנת 942 לסה"נ