תמרורים

ערך זה עוסק בצער רב משורש מרר. לערך העוסק בסימן דרך משורש תמר; ראו תמרור.

תַּמְרוּרִים

צער גדול.
- ”בַּת עַמִּי חִגְרִי שָׂק וְהִתְפַּלְּשִׁי בָאֵפֶר אֵבֶל יָחִיד עֲשִׂי לָךְ מִסְפַּד תַּמְרוּרִים.“ (ירמיהו ו, פסוק כו)
- ”ומספר אני לה את כל המעשׂה, ומראה לה על החתן שהלבנתי פניו ברבים, ואמי פורשׂת ידיה ובוכה בקול תמרורים, ואסתר אחותי עומדת בקרן-זוית ופניה אל הקיר ושופכת דמעות“ (מסירות נפש, מאת יצחק ליבוש פרץ, בפרויקט בן יהודה)
מרירות.
- "תמרורי רצון הנחה, וצעקתיה ענן חשתה". (בן סירא לב,כ)
- ”אבל תמר תמרורים בתמרוריה היא עומדת וביקשנו למתקה“ (ירושלמי, מסכת מגילה – פרק ג, הלכה ב)
- ”אשר בם הומתק. תמרור לבבות.“ (קדושתות לשבתות מיוחדות, מאת אלעזר הקליר, באתר מאגרים)