מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
תימרה
הגייה *
timara
חלק דיבר
שם־עצם
מין
נקבה
שורש
ת־מ־ר א
דרך תצורה
משקל קִטְלָה
נטיות
ר׳ תִימְרוֹת־
לשון המקרא עמוד המתנשא לגובה .
המילה מופיעה פעמיים במקרא בכתיב מלא ברבים ובנסמך לעשן : "תִּימְרוֹת ". יש אומרים מן עץ התמר , שעמוד הענן זקוף כתמר, ובראשו מתפצל לכמה עברים[ 1] . ויש שאמרו להיפך, שעץ התמר נקרא כך בגלל גובהו[ 2] .
צורת היחיד של תימרות היא תִּימָרָה או תִּימָר.[ 3]
השורש תמר
השורש ת־מ־ר הוא שורש מגזרת השלמים .
הפעלים נגזרים משם העצם תמר עץ גבוה
ת־מ־ר
עבר
הווה/בינוני
עתיד
ציווי
שם הפועל
קַל
אין
נִפְעַל
אין
הִפְעִיל
הִתְמִיר
מַתְמִיר
יַתְמִיר
הַתְמֵר
לְהַתְמִיר
הֻפְעַל
הֻתְמַר
מֻתְמָר
יֻתְמָר
-אין-
-אין-
פִּעֵל
תִּמֵּר
מְתַמֵּר
יְתַמֵּר
תַּמֵּר
לְתַמֵּר
פֻּעַל
תֻּמַּר
מְתֻמָּר
יְתֻמָּר
-אין-
-אין-
הִתְפַּעֵל
הִתַּמֵּר
יִתַּמֵּר
מִתַּמֵּר
הִתַּמֵּר
לְהִתַּמֵּר
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
תימורה
הגייה *
timora
חלק דיבר
שם־עצם
מין
נקבה
שורש
ת־מ־ר א
דרך תצורה
משקל קְטוֹלָה
נטיות
תִּמֹּרִים תִּמֹרוֹת
קישוט בצורת עץ תמר . תבנית באדריכלות בזמן המקרא. כותרת בראש עמודי בניין.
”וְקָלַע כְּרוּבִים וְתִמֹרוֹת וּפְטֻרֵי צִצִּים וְצִפָּה זָהָב “ (מלכים א׳ ו , פסוק לה )
”וְעָשׂוּי כְּרוּבִים וְתִמֹרִים וְתִמֹרָה בֵּין כְּרוּב לִכְרוּב..וּפְנֵי אָדָם אֶל הַתִּמֹרָה מִפּוֹ וּפְנֵי כְפִיר אֶל הַתִּמֹרָה מִפּוֹ“ (יחזקאל מא , פסוקים יח –יט )
י"א גם ” וְחַלּוֹנוֹת סָבִיב סָבִיב לִפְנִימָה וְאֶל אַיִל תִּמֹרִים“ (יחזקאל מ , פסוק טז )
השורש תמר
השורש ת־מ־ר הוא שורש מגזרת השלמים .
הפעלים נגזרים משם העצם תמר עץ גבוה
ת־מ־ר
עבר
הווה/בינוני
עתיד
ציווי
שם הפועל
קַל
אין
נִפְעַל
אין
הִפְעִיל
הִתְמִיר
מַתְמִיר
יַתְמִיר
הַתְמֵר
לְהַתְמִיר
הֻפְעַל
הֻתְמַר
מֻתְמָר
יֻתְמָר
-אין-
-אין-
פִּעֵל
תִּמֵּר
מְתַמֵּר
יְתַמֵּר
תַּמֵּר
לְתַמֵּר
פֻּעַל
תֻּמַּר
מְתֻמָּר
יְתֻמָּר
-אין-
-אין-
הִתְפַּעֵל
הִתַּמֵּר
יִתַּמֵּר
מִתַּמֵּר
הִתַּמֵּר
לְהִתַּמֵּר
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
הגייה *
tmara
חלק דיבר
שם־עצם
מין
נקבה
שורש
ת־מ־ר א
דרך תצורה
משקל קְטָלָה
נטיות
לשון חז"ל פרי התמר . גם עץ התמר.
לשון חז"ל ענף רך או פרח בתחילת צמיחתו קודם שייפתח.
2. יש אומרים שגזור מתִימָרָה מכיון שהם מתמרים ועולים. ויש אומרים שנגזר מתָּמָר מכיון שנראה כמותו.
ר' נתן אב הישיבה (שביעית ב,י): "התמרות- הנץ לפני שיפתח, דומה לתמרה".
רמב"ם (שם): "התמרות- הם הציצים והנצנים".
↑ ע' חכם, דעת מקרא, שיר השירים שם, הערה 34.
↑ ראב"ע בפירוש א', שיר השירים שם
↑ כך לפי האקדמיה