תועפה
מראה
תּוֹעֵפָה
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | תועפה |
| הגייה* | to׳efa |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | י־ע־ף |
| דרך תצורה | משקל תַּקְטֵלָה |
| נטיות | ר׳ תּוֹעָפוֹת |
- לשון המקרא [לא בשימוש] איבר קשיח הבולט מראשם של כמה ממיני היונקים, בד"כ משני צדי הראש, צורתו כקוץ, לרֹב חלול, ועשוי חומר קשה (כקרטין וחלבונים או עצם).