מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי |
כתיב מלא | תועפה |
הגייה* | to׳efa |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | י־ע־ף |
דרך תצורה | משקל תַּקְטֵלָה |
נטיות | ר׳ תּוֹעָפוֹת |
תועפות ראם
- לשון המקרא [לא בשימוש] איבר קשיח הבולט מראשם של כמה ממיני היונקים, בד"כ משני צדי הראש, צורתו כקוץ, לרֹב חלול, ועשוי חומר קשה (כקרטין וחלבונים או עצם).
- ”אֵל מוֹצִיאָם מִמִּצְרָיִם; כְּתוֹעֲפֹת רְאֵם לוֹ.“ (במדבר כג, פסוק כב)
- ”אֲשֶׁר בְּיָדוֹ מֶחְקְרֵי־אָרֶץ; וְתוֹעֲפוֹת הָרִים לוֹ.“ (תהלים צה, פסוק ד)

מספר הסעיפים בערך זה קטן מהנדרש, הסעיף
גזרון הוא סעיף מהותי החסר לערך.