עלוקה

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

עֲלוּקָה[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא עלוקה
הגייה* aluka
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ע־ל־ק
דרך תצורה משקל קְטוּלָה
נטיות ר׳ עֲלוּקוֹת; עֲלוּקַת־
עלוקה רפואית
  1. לשון המקרא משמעות משוערת[1] תולעת מים טבעתית ממחלקת Hirudinea, הנצמדת לבעלי חיים ומוצצת את דמם.
    • "כיוצא בו: לא יניח פיו על גבי הסילון וישתה, מפני הסכנה. מאי סכנה? סכנת עלוקה" (בבלי, מסכת עבודה זרהדף יב, עמוד ב).
    • "הרכיבה עלוקה על גבו הוורדרד של הילד... ושוב הצמידה עלוקה לבשר השרוט, שתקיז עם הדם" (דורית רביניאן, סמטת השקדיות בעומריג'אן, עמ' 124)
    • עלוקה רפואית היא עלוקה המוצצת דם עד פי חמישה ממשקל גופה.
  2. עברית חדשה בהשאלה: אדם המתנהג כטפיל, המוצץ את דמם של אחרים וניזון ממנו; או אדם הנדבק ונטפל לאחרים.
  3. לשון ימי הביניים [פיוטי] כינוי לגיהינום.
  4. לשון המקרא משמעות משוערת "שם לבריה דמיונית ממין השדים(?)" (מילון בן יהודה; מילון BDB)
    • "לַעֲלוּקָה שְׁתֵּי בָנוֹת הַב הַב, שָׁלוֹשׁ הֵנָּה לֹא תִשְׂבַּעְנָה, אַרְבַּע לֹא אָמְרוּ הוֹן" (משלי ל, פסוק טו).

גיזרון[עריכה]

הוראות (1)-(2)[עריכה]

  • מילה יחידאית במקרא (משלי ל,טו, ראו לעיל). התרגומים הקדומים למקרא, וכן רד"ק ורלב"ג ועוד, פירשו את המילה כמתייחס לתולעת הטפילית.
  • המילה קיימת בלשונות שמיות אחרות: ארמית התרגום: עֲלוּקָא; ארמית בבלית: עלקא (וגם: ערקא, עקרא, ארקתא; ראה סוקולוף, מילון לארמית בבלית, בערכים הללו). סורית: עֵלֵקתא. ערבית: علقة (קרא: עַלַקַה). השורש علق (על"ק) בערבית עניינו היצמדות והידבקות. באשורית ilḳitu היא סוג של חיה נחותה כלשהי (BDB, ערך עלק). באנציקלופדיה המקראית (ערך עלוקה) משוער ש"שתי בנות" שבמקרא מרמז לשני חלקי פיה של העלוקה, הנצמד ומוצץ את הדם.
  • ההוראה המושאלת קיימת בעברית החדשה במקביל להוראה מושאלת דומה בכמה שפות אירופאיות, ואפשר שהיא הושפעה מהן.

הוראה (3)[עריכה]

  • פייטני ימי הביניים, בעקבות חז"ל (ראה להלן) פירשו את המילה המקראית כאחד מכינויי הגיהנם, כנראה על־פי הפסוק שלאחר מכן: "שְׁאוֹל וְעֹצֶר רָחַם אֶרֶץ לֹא שָׂבְעָה מַּיִם וְאֵשׁ לֹא אָמְרָה הוֹן" (משלי ל, פסוק טז), ושאול היא הגיהנם. בכמה מילונים (כגון אבן שושן) משויכת הוראה זו ללשון חז"ל, אך חז"ל לא אמרו זאת במפורש, וזוהי פרשנות מאוחרת בדבריהם. בתלמוד נאמר רק כך: "לעלוקה שתי בנות הב הב - מאי הב הב? ... איכא דאמרי (יש אומרים) אמר רב חסדא אמר מר עוקבא, קול גיהנם צועקת ואומרת: הביאו לי שתי בנות שצועקות ואומרות בעולם הזה: הבא! הבא!" (בבלי, מסכת עבודה זרהדף יז, עמוד א). בלשון חז"ל קיימת המילה במשמעות תולעת טפילית, כמצוטט לעיל, בהוראה (1).

הוראה (4)[עריכה]

  • במילון בן יהודה מתפרש השם, כאמור לעיל, במובן של ברייה דמונית, וכן משערים במילון BDB שבו נכתב "perhaps Aramaic loan-word, vampyre-like demon"; ושמא יש לסייע לו מן המילה הארמית "עקרתא" הנמצאת בקערות השבעה מאגיות בבבל, ופירושה מין שד (ראה סוקולוף, מילון לארמית בבלית, ערך עקרותא #2).

פרשנים מפרשים[עריכה]

  • רס"ג ור' יונה אבן ג'נאח פירשו את המילה המקראית "עלוקה" במובן של אבדון ובליה, על פי ההקשר או בעקבות חז"ל.
  • המיוחס לראב"ע על ספר משלי מפרש את המילה בסירוס אותיות, כמו עקולה, עיוות (צוטטו בידי מילון בן יהודה).
  • רבנו תם (תוספות עבודה זרה יז ע"א ד"ה לעלוקה, תוספות עירובין יט ע"א ד"ה והאיכא תפתה) פירש ש"עלוקה" בפסוק הוא שם של חכם, כלומר המשל "שְׁתֵּי בָנוֹת הַב הַב, שָׁלוֹשׁ הֵנָּה לֹא תִשְׂבַּעְנָה, אַרְבַּע לֹא אָמְרוּ הוֹן" נאמר בידי החכם (או החכמה?) "עלוקה" (אפשרות זו הובאה גם ב-BDB, וכן כתב גרינץ, 'משלי עלוקה', תרביץ כח [תשי"ט], עמ' 135-137). ואפשר שנקרא החכם על שם החיה (ראה דעת מקרא על אתר, הערה 1).

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

למשמעות (1):

למשמעות (2):

למשמעות (3):

תרגום[עריכה]

להוראה (1)[עריכה]

להוראה (2)[עריכה]

להוראות (3)-(4)[עריכה]

הוראות אלו אינן קיימות היום, ותרגומיהן יימצאו בערכי המילים הנרדפות.

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: עלוקה
ויקימינים טקסונומיה בוויקימינים: Hirudinea
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: עלוקה

סימוכין[עריכה]

הערך עלוקה במילונים ובאנציקלופדיות הבאים:

הערות שוליים[עריכה]

  1. ההוראה המקראית מסופקת, כלהלן בסעיף הגיזרון, ואולם למן לשון חז"ל ואילך ההוראה ודאית.


השורש עלק

השורש ע־ל־ק הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים[עריכה]

ע־ל־ק עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל
נִפְעַל
הִפְעִיל
הֻפְעַל -אין- -אין-
פִּעֵל
פֻּעַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְעַלֵּק מִתְעַלֵּק יִתְעַלֵּק הִתְעַלֵּק הִתְעַלְּקוּת