שתות

לערך העוסק בצורת המקור שְׁתוֹת; ראו הפועל שתה.

לערך העוסק בשָׁתוֹת במקרא יסודות; ראו צורת יחיד שִׁת.

שְׁתוּת

1. [ארמית] חלק אחד מששה – שישית.

   • "האונאה ארבעה כסף מעשרים וארבעה כסף לסלע, שתות למקח" (משנה בבא מציעא ד ג)

גיזרון

• מן שִׁתָּא – שש + ־וּת

מידע נוסף

• המקרא רומז על מידת האונאה החריגה בפסוק "אַל תּוֹנוּ אִישׁ אֶת אָחִיו." (ויקרא כה יד) (בעל הטורים, ויקרא כה, יד).

ראו גם

• חֹמֶש
• אונאה