אונאה
אוֹנָאָה
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | אונאה |
| הגייה* | onaa |
| חלק דיבר | שם עצם (פועל) |
| מין | נקבה |
| שורש | י־נ־י/ה, גזרת נפ"יו וגזרת נל"י/ה |
| דרך תצורה | משקל אַקְטָלָה |
| נטיות | ר׳ אוֹנָאוֹת נ"י אוֹנָאֲת |
- לשון חז"ל הפקעת מחיר. דרישת תשלום מופרז בעבור סחורה.
- "האונאה ארבעה כסף מעשרים וארבעה כסף לסלע, שתות למקח" (משנה בבא מציעא ד ג).
גיזרון
[עריכה]- לשון חז"ל משורש מקראי: הונה, המופיע במקרא בהקשר של דכוי החלש בידי החזק, בלשונם של חז"ל לראשונה, צומצמה המשמעות והפכה ל-"אונאה" בהוראת "רמאות על ידי הפקעת מחירים" , ”אחד הלוקח ואחד המוכר יש להן אונאה“ (משנה, מסכת בבא מציעא – פרק ד, משנה ד), המונח הוא משפטי מעולם המקח והממכר שחל בו מעתק סמנטי מן הוראת "שעבוד" להוראת "רמאות" בעולם המושגים החז"לי.
צירופים
[עריכה]ראו גם
[עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכה] ערך בוויקיפדיה: אונאה |