שפוד
מראה
שְׁפוּד (גם: שִׁפּוּד)
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | שפוד, שיפוד |
הגייה* | shipud, shfud |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | שׁ־פ־ד |
דרך תצורה | משקל קְטוּל, משקל קִטּוּל |
נטיות | ר׳ שְׁפוּדים (שִׁפּוּדִים), שְׁפוּד־ (שִׁפּוּד־), ר׳ שְׁפוּדֵי־ (שִׁפּוּדֵי־) |
- מקל או מוט דק מחודד בקצהו, שעליו משחילים בעיקר בשר, חתיכות או קציצות, כדי לצלותם על גחלים.
- ”כֵּיצַד צוֹלִין אֶת הַפֶּסַח: מְבִיאִין שַׁפּוּד שֶׁל רִמּוֹן, תּוֹחֲבוֹ מִתּוֹךְ פִּיו עַד בֵּית נְקוּבָתוֹ, וְנוֹתֵן אֶת כְּרָעָיו וְאֶת בְּנֵי מֵעָיו לְתוֹכוֹ – דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי; רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: כְּמִין בִּשּׁוּל הוּא זֶה, אֶלָּא תוֹלִין חוּצָה לוֹ.“ (משנה, מסכת פסחים – פרק ז, משנה א)
- ”הַשְּׁפוּד הַתָּחוּב בָּאֹהֶל, הָאֹהֶל וְהַשְּׁפוּד וְאָדָם הַנּוֹגֵעַ בַּשְּׁפוּד וְכֵלִים בָּאָדָם“ (משנה, מסכת אהלות – פרק א, משנה ג)
- ”שפודין של ברזל היו וחופין בבעץ, העשירו עשהום של כסף, חזרו והעשירו עשהום של זהב.“ (בבלי, מסכת עבודה זרה – דף מג, עמוד א)
- "יש עוד כמה סיחים על האש / תעשי אויר, זה מתייבש / אני רוצה שיפוד בפיתה, ריטה" (שיר המנגל, מאת דיטר בוהלן, בתרגום יאיר ניצני)
- הוצאה להורג אכזרית במיוחד, בה ננעץ הקרבן על מוט מחודד.
- להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
רשימה של ערכים שיש להוסיף להם משפטים מדגימים תמצאו כאן.
- להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
- (שחמט) איום על כלי חשוב שמאחוריו נמצא כלי אחר, כך שאם הכלי המאוים יוזז יהיה אפשר להכות את הכלי שמאחוריו.
- להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
רשימה של ערכים שיש להוסיף להם משפטים מדגימים תמצאו כאן.
- להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
גיזרון
[עריכה]- לשון חז"ל. יש הגורסים שהמקור מיוונית: spodos) σποδος) – גחלים, אפר.[1] מקבילה בארמית: שַׁפּוּדָא, ובערבית سَفُّود (סַפּֿוּד). ראו להלן בסעיף "מידע נוסף".
תרגום
[עריכה] מוט לצליית בשר
|
- אנגלית: impaling (2)
מידע נוסף
[עריכה]- האקדמיה ללשון העברית מתירה את הצורה "שִׁפּוּד" לצד הצורה "שַׁפּוּד". בגיליון 40 של "אקדם" (ידיעון האקדמיה ללשון העברית) מסביר ד"ר דורון יעקב שהצורה "שַׁפּוּד" נקבעה בהקבלה לשפות שמיות אחרות (כגון ארמית וערבית), אולם אין לה תיעוד בעברית. הוא כותב:
- "[...] מבחינת העברית המוּרשת אין עדיפות של ממש להגייה שַׁפּוּד על שִׁפּוּד - לשתי ההגיות גם יחד אין תיעוד במסורות ההגייה הקדומות של המילה המשנאית. על רקע זה יתרונה של שִׁפּוּד הוא היותה הצורה השגורה בפי דוברי העברית של ימינו, ועתה היא קיבלה גם את ההכשר של האקדמיה".[2]
ראו גם
[עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכה] ערך בוויקיפדיה: שיפוד |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שפודים |
סימוכין
[עריכה]- ↑ למשל, A Comprehensive Etymological Dictionary of the Hebrew Language for Readers of English מאת ארנסט קליין כותב:
"[...] Borrowed from Gk. spodos (= spit for roasting meat). Arab. saffud (= spit) is an Aram. loan word." - ↑ "אקדם" גיליון מס' 40 בעריכת עמנואל מסטיי, ינואר 2010, עמ' 2-3
השורש שׁפד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|