שעול
שִׁעוּל
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | שיעול |
| הגייה* | shiul |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | שׁ־ע־ל ב |
| דרך תצורה | משקל קִטּוּל |
| נטיות | ר׳ שִׁעוּלִים; שִׁעוּל־, ר׳ שִׁעוּלֵי־ |
 |
|
| בעיות בהפעלת קובץ זה? ראו media help. | |
- לשון ימי הביניים שחרור האויר בבת אחת מן הריאות, תוך השמעת קול חזק.
- "שָׁם לוֹהֵט יָרֵחַ כִּנְשִׁיקַת טַבַּחַת, / שָׁם רָקִיעַ לַח אֶת שִׁעוּלוֹ מַרְעִים" (פְּגִישָׁה לְאֵין קֵץ
, מאת נתן אלתרמן) - הילד סבל משיעולים חריפים.
- "שָׁם לוֹהֵט יָרֵחַ כִּנְשִׁיקַת טַבַּחַת, / שָׁם רָקִיעַ לַח אֶת שִׁעוּלוֹ מַרְעִים" (פְּגִישָׁה לְאֵין קֵץ
גיזרון
[עריכה]- נגזר מן שועל בדמיון לקול נביחותיו[דרוש מקור] הפועל שִׁעֵל לא בשימוש
- השוואה ללשונות אחיות: באכדית: ("šūlu" - שׁוּעוּלוּ), בארמית: "שְׁעַל", ובערבית: سُعَال (סֻעָאל).
תרגום
[עריכה]ראו גם
[עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכה] ערך בוויקיפדיה: שיעול |