מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שֻׁמְשֹׁם (גם סוּמְסוּם)[עריכה]
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
שומשום
|
הגייה* |
shumshom[1]
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
זכר
|
שורש |
|
דרך תצורה |
|
נטיות |
ר׳ שֻׁמְשְׁמִין; שֻׁמְשֹׁם־, ר׳ שֻׁמְשְׁמִי־
|
- לשון חז"ל צמח חד־שנתי או רב־שנתי בעל פרחים ממחלקת הדו פסיגיים. מן הזרעים שבתרמיליו מפיקים שמן ומאכלים שונים.
- ”אֵלּוּ חַיָּבִין בַּמַּעַשְׂרוֹת וּפְטוּרִין מִן הַחַלָּה, הָאֹרֶז, וְהַדֹּחַן, וְהַפְּרָגִים, וְהַשֻּׁמְשְׁמִין, וְהַקִּטְנִיוֹת, וּפָחוּת מֵחֲמֵשֶׁת רְבָעִים בַּתְּבוּאָה.“ (משנה, מסכת חלה – פרק א, משנה ד)
- ”וַחֲכָמִים מַתִּירִין בְּכָל הַשְּׁמָנִים, בְּשֶׁמֶן שֻׁמְשְׁמִין, בְּשֶׁמֶן אֱגוֹזִים, בְּשֶׁמֶן צְנוֹנוֹת, בְּשֶׁמֶן דָּגִים, בְּשֶׁמֶן פַּקּוּעוֹת, בְּעִטְרָן וּבְנֵפְט.“ (משנה, מסכת שבת – פרק ב, משנה ב)
- ”הַקֶּצַח, וְהַשֻּׁמְשׁוֹם, וְהַפִּלְפֵּל, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אַף אֲפוּנִים לְבָנִים, טְמֵאִים בִּטְבוּל יוֹם, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בְּכָל הַטֻּמְאוֹת.“ (משנה, מסכת טבול יום – פרק א, משנה ה)
- המילה משותפת למספר לשונות שמיות; למשל – אכדית: šamšammu, ארמית: שׂוּמְשְׂמָא, ערבית: سِمْسِم (סמְסם).[2].
קישורים חיצוניים[עריכה]
- ↑ לכתיב ב־ש', לכתיב ב־ס' נפוצה ההגייה sumsum
- ↑ ועד הלשון העברית, בוטניקה: צמחים, תר"ץ (1930); בוטניקה: צמחי א"י, תש"ו (1946); כלכלת בית: אפייה, תשט"ז (1957); כלכלת בית, תשל"ח (1977)