שלחני

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Filenew.png יש להוסיף לדף זה את הערך: שֻׁלְחָנִי_(של_שלחן).

שֻׁלְחָנִי[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שולחני
הגייה* shulhani
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ש־ל־ח
דרך תצורה שולחן + ־ִי
נטיות ר׳ שֻלְחָנִים
  1. לשון חז"ל חלפן כספים. אדם שממיר שטרות ומטבעות מסוג אחד לשטרות ומטבעות מסוג אחר וגובה עמלה עבור שירותיו.
    • "המפקיד מעות אצל השולחני. אם צרורים אל ישתמש בהן. ואם מותרין ישתמש בהן. אצל בעל הבית. בין כך ובין כך לא ישתמש בהן. " (משנה, מסכת בבא מציעאפרק ג, משנה יא)
    • "יצא החייט במחטו ערב שבת סמוך לחשיכה שמא ישכח ויצא. ולא נגר בקיסם שבצוארו. ולא צבע בדגמא שבאזנו. ולא שלחני בדינר שבאזנו. ולא סורק במשיחה שבצוארו. אם יצאו כולן פטורין. דברי ר' מאיר. ר' יהודה אומ'. אומן דרך אומנותו חייב. ושאר כל אדם פטורין" (תוספתא/שבת/א)
    • "התרחש נתרחשה העובדה בוַארשה, בפרבּר הקראקאי בחנותו של שולחני יהודי.המעשׂה שהיה מעשׂה פשוט היה, אך כמה שוֹנה ומשוּנה ורבגוָני נשתקף בעתונות!" (העובדה והעתונות, מאת יצחק ליבוש פרץ, בתרגום שמשון מלצר, בפרויקט בן יהודה)
    • בימי הביניים באירופה רבים מן השולחנים היו יהודים שכן לנוצרים נאסרה הלוואה בריבית.

גיזרון[עריכה]

גם בשפות אחרות ישנו קשר בין מקצעות הבנקאות לשולחן: לדוגמה, ביוונית בנק הוא τράπεζα ‏ (trápeza) ושולחן הוא τραπέζι ‏(trapézi). בארמית "פתוראה" משמעו שולחני (ראו למשל מסכת חולין נד ב), ו"פתורא" - שולחן (ראו למשל מסכת גיטין סט ב).
הגזירה של "שולחני" מהמילה "שולחן" באה אולי בהשפעת היוונית. למשל, כותב דניאל שוורץ: "המילה 'שולחן' ידועה כבר במקרא, אולם בימי חז"ל קיבלה המילה 'שולחני' את המובן 'מחליף כספים' בהשפעת השימוש היווני במונח היווני עבור 'שולחן' (trapeza) כדי לציין במיוחד את דלפקו של מחליף־כספים".[1]

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

סימוכין[עריכה]

  1. "היהדות ההלניסטית באור אחר" מאת דניאל שוורץ. מתוך: "זמן יהודי חדש : תרבות יהודית בעידן חילוני - מבט אנציקלופדי", - כרך ראשון, 2007, עמ' 193