לדלג לתוכן

שלחני

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

שֻׁלְחָנִי א

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שולחני
הגייה* shulkhani
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש שׁ־ל־ח
דרך תצורה שולחן + ־ִי
נטיות נ׳ שֻׁלְחָנִית ר׳ שֻלְחָנִיִים
  1. ששייך אל שולחן (עפ"ר שולחן האכילה). שמותאם להניח על השולחן.
    • קנה נא בחנות מלח שולחני הוא המלח הדק לבישול ולטיבול לא זה הגז המשמש לעיבוד

ראו גם

[עריכה]



סעיף זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהשלים אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

שֻׁלְחָנִי ב

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שולחני
הגייה* shulkhani
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ש־ל־ח
דרך תצורה שולחן + ־ִי
נטיות ר׳ שֻלְחָנִים
  1. לשון חז"ל חלפן כספים. אדם שממיר שטרות ומטבעות מסוג אחד לשטרות ומטבעות מסוג אחר וגובה עמלה עבור שירותיו.
    • ”פּוֹדִין מַעֲשֵׂר שֵׁנִי כְּשַׁעַר הַזּוֹל – כְּמוֹת שֶׁהַחֶנְוָנִי לוֹקֵחַ, לֹא כְמוֹת שֶׁהוּא מוֹכֵר; כְּמוֹת שֶׁהַשֻּׁלְחָנִי פוֹרֵט, וְלֹא כְמוֹת שֶׁהוּא מְצָרֵף.“ (משנה, מסכת מעשר שניפרק ד, משנה ב)
    • ”בִּזְמַן שֶׁתְּבָעוֹ, לֹא תְבָעוֹ, אֵינוֹ עוֹבֵר עָלָיו; הִמְחָהוּ אֵצֶל חֶנְוָנִי אוֹ אֵצֶל שֻׁלְחָנִי, אֵינוֹ עוֹבֵר עָלָיו.“ (משנה, מסכת בבא מציעאפרק ט, משנה יב)
    • ”נָתַן לוֹ אֶת הַדִּינָר, אָמַר לוֹ תֶּן לִי אֶת הַמָּעוֹת, אָמַר לוֹ נְתַתִּים לְךָ וְהִשְׁלַכְתָּם לְתוֹךְ כִּיסֶךָ, יִשָּׁבַע שֻׁלְחָנִי; רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אֵין דֶּרֶךְ שֻׁלְחָנִי לִתֵּן אִסָּר עַד שֶׁיִּטֹּל דִּינָרוֹ.“ (משנה, מסכת שבועותפרק ז, משנה ו)
    • ”הַמַּפְקִיד מָעוֹת אֵצֶל הַשֻּׁלְחָנִי, אִם צְרוּרִין, לֹא יִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם; לְפִיכָךְ אִם הוֹצִיא, מָעָל; אִם מֻתָּרִים, יִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן.“ (משנה, מסכת מעילהפרק ו, משנה ה)
    • ”התרחש נתרחשה העובדה בוַארשה, בפרבּר הקראקאי בחנותו של שולחני יהודי.המעשׂה שהיה מעשׂה פשוט היה, אך כמה שוֹנה ומשוּנה ורבגוָני נשתקף בעתונות!“ (העובדה והעתונות, מאת יצחק ליבוש פרץ, תרגום: שמשון מלצר, בפרויקט בן יהודה)
    • בימי הביניים באירופה רבים מן השולחנים היו יהודים שכן לנוצרים נאסרה הלוואה בריבית.

גיזרון

[עריכה]
גם בשפות אחרות ישנו קשר בין מקצעות הבנקאות לשולחן: לדוגמה, ביוונית בנק הוא τράπεζα ‏ (trápeza) ושולחן הוא τραπέζι ‏(trapézi). בארמית "פתוראה" משמעו שולחני (ראו למשל מסכת חולין נד ב), ו"פתורא" - שולחן (ראו למשל מסכת גיטין סט ב).
הגזירה של "שולחני" מהמילה "שולחן" באה אולי בהשפעת היוונית. למשל, כותב דניאל שוורץ: "המילה 'שולחן' ידועה כבר במקרא, אולם בימי חז"ל קיבלה המילה 'שולחני' את המובן 'מחליף כספים' בהשפעת השימוש היווני במונח היווני עבור 'שולחן' (trapeza) כדי לציין במיוחד את דלפקו של מחליף־כספים".[1]

צירופים

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכה]

סימוכין

[עריכה]
  1. "היהדות ההלניסטית באור אחר" מאת דניאל שוורץ. מתוך: "זמן יהודי חדש : תרבות יהודית בעידן חילוני - מבט אנציקלופדי", - כרך ראשון, 2007, עמ' 193