שלחני
מראה
שֻׁלְחָנִי א
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | שולחני |
הגייה* | shulkhani |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | שׁ־ל־ח |
דרך תצורה | שולחן + ־ִי |
נטיות | נ׳ שֻׁלְחָנִית ר׳ שֻלְחָנִיִים |
- ששייך אל שולחן (עפ"ר שולחן האכילה). שמותאם להניח על השולחן.
- קנה נא בחנות מלח שולחני הוא המלח הדק לבישול ולטיבול לא זה הגז המשמש לעיבוד
ראו גם
[עריכה]
סעיף זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהשלים אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
שֻׁלְחָנִי ב
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | שולחני |
הגייה* | shulkhani |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ש־ל־ח |
דרך תצורה | שולחן + ־ִי |
נטיות | ר׳ שֻלְחָנִים |
- לשון חז"ל חלפן כספים. אדם שממיר שטרות ומטבעות מסוג אחד לשטרות ומטבעות מסוג אחר וגובה עמלה עבור שירותיו.
- ”פּוֹדִין מַעֲשֵׂר שֵׁנִי כְּשַׁעַר הַזּוֹל – כְּמוֹת שֶׁהַחֶנְוָנִי לוֹקֵחַ, לֹא כְמוֹת שֶׁהוּא מוֹכֵר; כְּמוֹת שֶׁהַשֻּׁלְחָנִי פוֹרֵט, וְלֹא כְמוֹת שֶׁהוּא מְצָרֵף.“ (משנה, מסכת מעשר שני – פרק ד, משנה ב)
- ”בִּזְמַן שֶׁתְּבָעוֹ, לֹא תְבָעוֹ, אֵינוֹ עוֹבֵר עָלָיו; הִמְחָהוּ אֵצֶל חֶנְוָנִי אוֹ אֵצֶל שֻׁלְחָנִי, אֵינוֹ עוֹבֵר עָלָיו.“ (משנה, מסכת בבא מציעא – פרק ט, משנה יב)
- ”נָתַן לוֹ אֶת הַדִּינָר, אָמַר לוֹ תֶּן לִי אֶת הַמָּעוֹת, אָמַר לוֹ נְתַתִּים לְךָ וְהִשְׁלַכְתָּם לְתוֹךְ כִּיסֶךָ, יִשָּׁבַע שֻׁלְחָנִי; רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אֵין דֶּרֶךְ שֻׁלְחָנִי לִתֵּן אִסָּר עַד שֶׁיִּטֹּל דִּינָרוֹ.“ (משנה, מסכת שבועות – פרק ז, משנה ו)
- ”הַמַּפְקִיד מָעוֹת אֵצֶל הַשֻּׁלְחָנִי, אִם צְרוּרִין, לֹא יִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם; לְפִיכָךְ אִם הוֹצִיא, מָעָל; אִם מֻתָּרִים, יִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן.“ (משנה, מסכת מעילה – פרק ו, משנה ה)
- ”התרחש נתרחשה העובדה בוַארשה, בפרבּר הקראקאי בחנותו של שולחני יהודי.המעשׂה שהיה מעשׂה פשוט היה, אך כמה שוֹנה ומשוּנה ורבגוָני נשתקף בעתונות!“ (העובדה והעתונות, מאת יצחק ליבוש פרץ, תרגום: שמשון מלצר, בפרויקט בן יהודה)
- בימי הביניים באירופה רבים מן השולחנים היו יהודים שכן לנוצרים נאסרה הלוואה בריבית.
גיזרון
[עריכה]- מהמילה שֻׁלְחָן. שבלשון חז"ל לעיתים במובן צפציפי זה ” שֻׁלְחָנוֹת הָיוּ יוֹשְׁבִין בַּמְּדִינָה“ (משנה, מסכת שקלים – פרק א, משנה ג)
- גם בשפות אחרות ישנו קשר בין מקצעות הבנקאות לשולחן: לדוגמה, ביוונית בנק הוא τράπεζα (trápeza) ושולחן הוא τραπέζι (trapézi). בארמית "פתוראה" משמעו שולחני (ראו למשל מסכת חולין נד ב), ו"פתורא" - שולחן (ראו למשל מסכת גיטין סט ב).
- הגזירה של "שולחני" מהמילה "שולחן" באה אולי בהשפעת היוונית. למשל, כותב דניאל שוורץ: "המילה 'שולחן' ידועה כבר במקרא, אולם בימי חז"ל קיבלה המילה 'שולחני' את המובן 'מחליף כספים' בהשפעת השימוש היווני במונח היווני עבור 'שולחן' (trapeza) כדי לציין במיוחד את דלפקו של מחליף־כספים".[1]
צירופים
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]תרגום
[עריכה]- אנגלית: money changer
- הונגרית: pénzváltó
- ערבית: صراف
- רוסית: меняла
קישורים חיצוניים
[עריכה]- תמר עילם גינדין, "מאחורי המילים: מה הקשר בין בנק, שולחן וכיסא". ynet, 3/9/10
סימוכין
[עריכה]- ↑ "היהדות ההלניסטית באור אחר" מאת דניאל שוורץ. מתוך: "זמן יהודי חדש : תרבות יהודית בעידן חילוני - מבט אנציקלופדי", - כרך ראשון, 2007, עמ' 193