לדלג לתוכן

שכם

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

שֶׁכֶם או שְׁכֶם

[עריכה]
  1. לשון המקרא (יש לשכתב פירוש זה): חתיכה, חלק מחובר ומאוחד
    • ”נָתַתִּי לְךָ שְׁכֶם אַחַד עַל אַחֶיךָ אֲשֶׁר לָקַחְתִּי מִיַּד הָאֱמֹרִי“ (בראשית מח, פסוק כב)
    • ”כִּי תְּשִׁיתֵמוֹ שֶׁכֶם בְּמֵיתָרֶיךָ תְּכוֹנֵן עַל פְּנֵיהֶם“ (תהלים כא, פסוק יג)
    • גם ”לִקְרֹא כֻלָּם בְּשֵׁם ה' לְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד“ (צפניה ג, פסוק ט)

גיזרון

[עריכה]
  • על פי פרשנות חז"ל בפסוקים הנ"ל. בבראשית שם י"מ שמדובר על העיר שְׁכֶם.

מובאות נוספות

[עריכה]
  • ”וּכְחַכֵּי אִישׁ גְּדוּדִים חֶבֶר כֹּהֲנִים דֶּרֶךְ יְרַצְּחוּ שֶׁכְמָה“ (הושע ו, פסוק ט)

שֶׁכֶם

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שם עצם
הגייה* shechem
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ש־כ־ם
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות שִׁכְמוֹ, ר׳ שְׁכָמוֹת
ידיים שלובות תחת השכם
  1. הכתף והחלק העליון של הגב[1] המקום בו דרך האדם לשאת משאות כבדים. בהשאלה: קבלת מטלות
    • ”וַיִּקַּח שֵׁם וָיֶפֶת אֶת הַשִּׂמְלָה וַיָּשִׂימוּ עַל שְׁכֶם שְׁנֵיהֶם וַיֵּלְכוּ אֲחֹרַנִּית...“ (בראשית ט, פסוק כג)
    • ”אֲנִי טֶרֶם אֲכַלֶּה לְדַבֵּר אֶל-לִבִּי וְהִנֵּה רִבְקָה יֹצֵאת וְכַדָּהּ עַל-שִׁכְמָהּ וַתֵּרֶד הָעַיְנָה וַתִּשְׁאָב וָאֹמַר אֵלֶיהָ הַשְׁקִינִי נָא.“ (בראשית כד, פסוק מה)
    • ”...וַיֵּט שִׁכְמוֹ לִסְבֹּל וַיְהִי לְמַס עֹבֵד.“ (בראשית מט, פסוק טו)
    • ”וַיִּשָּׂא הָעָם אֶת-בְּצֵקוֹ טֶרֶם יֶחְמָץ מִשְׁאֲרֹתָם צְרֻרֹת בְּשִׂמְלֹתָם עַל-שִׁכְמָם.“ (שמות יב, פסוק לד)
    • ”...וְהָרִימוּ לָכֶם אִישׁ אֶבֶן אַחַת עַל-שִׁכְמוֹ לְמִסְפַּר שִׁבְטֵי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל.“ (יהושע ד, פסוק ה)
    • ”כִּי-יֶלֶד יֻלַּד-לָנוּ בֵּן נִתַּן-לָנוּ וַתְּהִי הַמִּשְׂרָה עַל-שִׁכְמוֹ...“ (ישעיהו ט, פסוק ה)
    • ”אִם-לֹא עַל-שִׁכְמִי אֶשָּׂאֶנּוּ; אֶעֶנְדֶנּוּ עֲטָרוֹת לִי.“ (איוב לא, פסוק לו)
  2. שם פרטי לזכר
    • ”וְאַשְׂרִיאֵל מִשְׁפַּחַת הָאַשְׂרִאֵלִי. וְשֶׁכֶם מִשְׁפַּחַת הַשִּׁכְמִי“ (במדבר לד, פסוק ד)
    • ”וְלִבְנֵי חֵלֶק וְלִבְנֵי אַשְׂרִיאֵל וְלִבְנֵי שֶׁכֶם וְלִבְנֵי חֵפֶר וְלִבְנֵי שְׁמִידָע אֵלֶּה בְּנֵי מְנַשֶּׁה בֶּן יוֹסֵף הַזְּכָרִים לְמִשְׁפְּחֹתָם“ (יהושע יז, פסוק ב)

גיזרון

[עריכה]
  • אוגריתית: 𐎘𐎋𐎎 (תֿכם) במשמעות זהה.[2] המשפט "תֿכמ בנונ" – "שכם הבניין", כתף הבניין או החומה.[3]
  • אתיופית: הפועל "שכימ" Sakaem, בהוראת "לסחוב על הכתפים"[4] (=שדה סמנטי משותף עם שקים).

צירופים

[עריכה]

נגזרות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

ראו גם

[עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכה]
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: עצם השכם
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שכמות

הערות שוליים

[עריכה]
  1. מקובל שכל צד נקרא שכם המלבי"ם באיוב כותב שכל רוחב הגב העליון כולל שתי הכתפיים נקרא שכם, כדי להסביר את הפסוק כתפי משכמה תפול
  2. צבי ושפרה רין, עלילות האלים, ענבל, 1996, עמ' 437; לוח UT krt שו' 64 ועוד
  3. צבי ושפרה רין, עלילות האלים, ענבל, 1996, עמ' 525; לוח UT 126 IV
  4. A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition By: Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín and Wilfred G.E. Watson - Brill Academic Publishers ;2003 , עמ' 891 : ṯkm

שְׁכֶם

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שכם
הגייה* shchem
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ש־כ־ם
דרך תצורה
נטיות
  1. עיר בשומרון. נחשבה לבירתה בעבר, וכיום אחת הערים הגדולות ברש"פ.
    • ”הֲלוֹא אַחֶיךָ רֹעִים בִּשְׁכֶם לְכָה וְאֶשְׁלָחֲךָ אֲלֵיהֶם“ (בראשית לז, פסוק יג)
    • ”וְאֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף אֲשֶׁר הֶעֱלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם קָבְרוּ בִשְׁכֶם בְּחֶלְקַת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר קָנָה יַעֲקֹב“ (יהושע כד, פסוק לב)

גיזרון

[עריכה]
  • יש המציעים כי שכם, בעמק נחל שכם, הוא השכם הנושא את הכתפיים משני צידיו, שהם הרי גריזים, ועיבל.[1]

צירופים

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכה]
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: שכם
  1. מנשה הראל, קדמוניות נופי ארץ־ישראל: הביוגרפיה של העם על פי הגיאוגרפיה של הארץ, עמוד 6