מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
שְׁכֶם נָסִיב וּמַבְגָאי גְּזִיר
[עריכה]
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | שכם נסיב ומבגאי גזיר |
| הגייה* | |
| חלק דיבר | צרף |
| מין | זכר |
| שורש | |
| דרך תצורה | |
| נטיות | |
- מצב שבו אדם מסויים חוטא, ואדם אחר נענש.
- מהתלמוד הבבלי. נסיב בארמית נָשָֹא כשכאן הכוונה לנישואין. גזיר בארמית הוא גָּזוּר הכוונה לנימול.
- על פי הסיפור בספר בראשית בו בגלל חטיפתו של שכם בן חמור את דינה בת יעקב, ועל מנת שיוכל לשאתה הוכרחו כל אנשי העיר להימול.
