(:1)מהקדומות בערי פרס, בשפה הקדומה עילמית נהגה שמה: תִירָשִׁישׁ tiračis (השוו: תירוש). בפרסית-חדשה תיבת: שׁירַא (شیره) משמשת בהוראת עסיס,מיץ,שיקוי,יין-צעיר תיבה זו נגזרה מלשון פרסית תיכונה: שיראג (šīrag). יש המשווים לערבית בהגיית סיראג' (شيرج) בהוראת: שמן שומשום
שם העיר שיראז מורכב מהלחם שחלקו הסופי אינו נהיר, בעוד חלקו התחילי שהגייתו: שיר شیر משמש בהוראת חלב ומקביל לתיבת: שירזאד (شیرزاد) בהוראת: סם משמין המשפיע על תפוקת החלב. השם מתועד גם בסורית-קלאסית בהגיית שׁירזִיד (ܫܝܪܙܝܕ) ומופיע בעברית גם בכתיב חסר: שירז
(:2) במרבית המדינות בעולם המערבי נקרא הזן בשם "סירה", אך במקומות כמו אוסטרליה, קנדה ודרום אפריקה הוא קרוי "שיראז" למרות שכיום בלשנים נוטים לגזור "סירה" כקשור לשורש הקלטי פרוטו-קלטי (סרא serrā) מילולית סוג של מגל או מסור. כשהשם סירה מתייחס לשיטת קטיף או בציר.
ערך בוויקיפדיה: שיראז
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שיראז