שיחה:מזור

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ריק

ערך זה נכתב במסגרת תחרויות כתיבת הערכים לשנת 2015.


בקורת ראשונית[עריכה]

שלום אילילה,

  1. הנתוח הדקדוקי אינו שלם. כן יש לנקד את נטיות המלה.
  2. אנא הדגישי את שם הערך בהופעתו במשפטים המדגימים. כדאי לקשר מהצטוט של הלן קלר לדף בויקיצטוט.
    חשוב למצוא משפט מדגים להגדרה (3).
  3. הסברים של פרשנים מסרתיים אנו מוסיפים ככלל בסעיף "פרשנים מפרשים" (ראי למשל בזק או התפלל), ולעתים בסעיף הגזרון. בכל מקרה אין להוסיפם בהגדרה - שם תופיע הגדרת הערך בלבד.
  4. קשרי נא מהמלים שבסעיפי האגרון לערכים המתאימים במיזם.
  5. עדיף בעיני למצוא הגדרה משלך לערך מזור ב ולא לצטט מאבן שושן.

בהצלחה! כחלון (שיחה) 19:18, 3 באוגוסט 2015 (IDT)

בקורת לערך בתחרות[עריכה]

כלל הערכים[עריכה]

    • תבנית {{מיזמים}} נועדה לקשור לערך זה או המקביל לו במיזמים אחרים. לא רצוי להשתמש בה עבור מלים נרדפות.
    • כדאי להגיה את הכתוב בערך.

מזור א[עריכה]

  • הגדרות:
    • מטעמי אחידות, החליפי נא את בלשון ימינו ב{{רובד|עברית חדשה}}.
  • גִזָּרוֹן:
    • חלק מדברי הפרשנים יכול היה להתאים לסעיף "פרשנים מפרשים". אם תרצי, אפשר להשאירו גם בסעיף הגזרון.
  • סעיפי האגרון: "צירופים", "נגזרות", "מילים נרדפות" ,"ניגודים", "ראו גם":
    • כתבתם בערך הגדרות לערך. הוסיפו לצד כל קשור בסעיפי האגרון את מספר ההגדרה אליו הוא מתיחס. למשל כך: "[[רפואה]] (2)".
    • אין לנקד את הקשורים לדפי המיזם. ניתן להוסיף נקוד הנראה לקורא ואינו משפיע על הקשור. למשל כך: "[[ביצה|בֵּיצָה]]".
  • סעיפי "מידע נוסף", "קישורים חיצוניים", "סימוכין" ו"הערות שוליים":

מזור ב[עריכה]

  • נתוח דקדוקי:
    • חסרה בערך טבלת הנתוח הדקדוקי.
  • משפטים מדגימים:
    • כדאי להוסיף משפטים מדגימים מספרות יפה - ובפרט כאלו המדגימים שמושים שונים של המלה.
    • במשפטים המדגימים יש להדגיש את שם הערך המופיע בהם. למשל: "הטחת הכביסה באמצעות המזור".
  • גִזָּרוֹן:
    • את פרושי הפרשנים הַמָּסָרְתִּיִּים כדאי להעביר לסעיף "פרשנים מפרשים". בנוסף, כדאי לקשר את שמות הפרשנים לערכיהם בויקיפדיה.
  • סעיפי האגרון: "צירופים", "נגזרות", "מילים נרדפות" ,"ניגודים", "ראו גם":
    • מטעמי אחידות, אין להוסיף הסברים ותאורים לצד הַקִּשּׁוּרִים.

מזור ג[עריכה]

  • משפטים מדגימים:
    • כדאי להוסיף משפטים מדגימים גם מלשון חז"ל.
  • גִזָּרוֹן:
    • את פרושי הפרשנים הַמָּסָרְתִּיִּים כדאי להעביר לסעיף "פרשנים מפרשים".
    • את ההערה לגבי צורת הרבים העבירי נא לסעיף "מידע נוסף".
  • כללי:
    • כדאי לקשר את שמות האישים המופיעים בדף (בצטוטים, בסעיף "פרשנים מפרשים" וכד') לערכיהם בויקיפדיה. למשל כך: [[w:חיים נחמן ביאליק|חיים נחמן ביאליק]] או [[w:רש"י|רש"י]].

מז'ור[עריכה]

    • הערך "מזו'ר" אינו צריך להופיע בדף זה, אלא בדף מז'ור. לדגמה, הדף גל אינו מכיל את הערך ג'ל.


בהצלחה! כחלון (שיחה) 04:16, 22 באוגוסט 2015 (IDT)

בִּקֹּרֶת חבר־השופטים[עריכה]

להלן בקרת חבר השופטים בתחרות הכתיבה:

מָזוֹר א[עריכה]

  • הסידור המצביע על שני פירושים במקרא בהפרדה מאחד מהם בעברית החדשה אינו ראוי.
  • חלוקת המשמעים אינה אמורה להיעשות על פי התקופות אלא על פי המשמעות. לכן יש להביא את המשמעות של 'תרופה' שבמקרא עם המשמעות 'מרפא' המיוחסת ללשון ימינו. ולהעמיד לחוד משמעות של חולי ומכאוב שיש רק בלשון המקרא. כפי שהדברים ערוכים עכשיו אי אפשר לדעת איזה פסוק מן המקרא מתאים לאיזו משמעות.
  • לא ברור שיש מקום להבחנה בין 'מזור' במשמעות מרפא ותרופה ובין מזור במשמעות תחבושת ורטייה. המובאה מן הפיוט "...למצוא מזור וארוכה" אינה מעידה כלל שמדובר דווקא בתחבושת (ואם כן מה היא 'ארוכה'?). השימוש ב'מזור' לתחבושת בעברית החדשה אינו מוכר, ואם ישנו, צריך לעגנו במובאה שאינה מומצאת.
  • יש להסיר מירכאות מיותרות (אחרי 'עשאה') במובאה השנייה במשמעות 3.
  • חשוב לציין שהמילה 'מזור' משמשת היום שימוש ספרותי וכן הרבה בשימוש מושאל ("האם ניתן למצוא מזור לתופעת אלימות הנוער בבתי הספר?").
  • חשוב להשתמש בספרות מדעית יסודית בגיזרון.
  • בניתוח הדקדוקי יש טעות במשקל (ראו בהערה למזור ב).

מָזוֹר ב[עריכה]

  • נראה שעדיף להגדיר את הכלי לא באמצעות המילה 'מחבט' אלא כתיאור ממש (למשל: לוח עץ בעל ידית אחיזה בקצהָ - ואפשר להוסיף "דמוית מחבט", או כיו"ב בזה).
  • בניסוח ההגדרה 'במקום "שעמו" צ"ל "שבו", ובמקום "על מנת" צ"ל "כדי" או "בשביל".
  • אם השורש הוא זו"ר, המשקל לא יכול להיות קָטוֹל אלא מָקוֹל (ואם רוצים על דרך השלמים: מַקְטֵל [או מִקְטָל]).
  • המובאות השנייה והשלישית הן מארמית ולא מעברית, ואם רוצים להביאן מקומן בגיזרון.
  • בצורות הנוטות יש לתקן את ניקוד החולם (מעל הווי"ו ולא כפי שהוא כרגע).
  • בגיזרון כתוב שהמילה מקורה במקרא - כנראה הכוונה שמקור המילה בשורש זו"ר, ופועל מן השורש הזה בבניין קל במשמעות סחט יש במקרא, ואם כן צריך לכתוב זאת בצורה ברורה. נראה שמקור המילה עצמה הוא בארמית.

מָזוֹר ג[עריכה]

  • השופטים סברו שערך זה מיותר, ו"מזור" אינו זהה ל"מזר" – למעט "היקרות בודדה בפיוט נידח" (בשלוש מתוך ארבע המובאות שהובאו לערך הצורה היא מזרות). אמנם יש צורות כתיב בו"ו, אולם הן אינן שייכות למקור המקראי.
    את תוכן הערך יש להעביר לערך מזר.

כחלון (שיחה) 02:14, 24 בספטמבר 2015 (IDT)