שבש
שִׁבֵּשׁ
[עריכה]| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | שיבש |
| שורש וגזרה | שׁ־ב־שׁ |
| בניין | פִּעֵל |
- קלקל את הסדר המקובל.
- ”הקיצוץ שיבש את כל תכניות העבודה והבנייה וגרם לדחייה בפיתוח המשק.“ (100 שנות התיישבות: תולדות ההתיישבות היהודית בארץ־ישראל [כרך א], מאת חיים גבתי, בפרויקט בן יהודה)
- ”הפּאן בעל־המקטרת דיבר רוסית רהוטה, על כל פנים דיבר יפה יותר משהעמיד פנים. כשהשתמש במלים רוסיות, שיבש אותן בהיגוי פולני.“ (האחים קרמזוב, מאת פיודור מיכאילוביץ' דוסטויבסקי, בפרויקט בן יהודה)
גיזרון
[עריכה]- לשון חז"ל מארמית: מצוי בבנין התפעל.
נגזרות
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]ניגודים
[עריכה]תרגום
[עריכה]ראו גם
[עריכה]שַׁבָּשׁ
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | שבש |
| הגייה* | shabash |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | שׁ־ב־שׁ |
| דרך תצורה | משקל קַטָּל |
| נטיות | ר׳ שַׁבָּשִׁים |
- עברית חדשה (אלקטרוניקה) מכשיר שביכולתו להפריע לפעולת מכשירים אחרים.
צירופים
[עריכה]