מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
שבי
|
הגייה* |
shevi
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
זכר
|
שורש |
שׁ־ב־י/ה
|
דרך תצורה |
משקל קֶטִי
|
נטיות |
|
- החזקת פרט בניגוד לרצונו והגבלת יכולת התנועה שלו לאותו מקום בלבד.
- ”וַיִּשְׁמַע הַכְּנַעֲנִי מֶלֶךְ-עֲרָד ישֵׁב הַנֶּגֶב כִּי בָּא יִשְׂרָאֵל דֶּרֶךְ הָאֲתָרִים וַיִּלָּחֶם בְּיִשְׂרָאֵל וַיִּשְׁבְּ מִמֶּנּוּ שֶׁבִי.“ (במדבר כא, פסוק א)
- ”עָלִיתָ לַמָּרוֹם שָׁבִיתָ שֶּׁבִי לָקַחְתָּ מַתָּנוֹת בָּאָדָם וְאַף סוֹרְרִים לִשְׁכֹּן יָהּ אֱלֹהִים.“ (תהלים סח, פסוק יט)
- ”וְעוֹד אֲדוֹמִים בָּאוּ וַיַּכּוּ בִיהוּדָה וַיִּשְׁבּוּ-שֶׁבִי.“ (דברי הימים ב׳ כח, פסוק יז)
- ערבית: שורש שׂ-בּ-י سبي בהוראה זהה לעברית . אוגריתית: שְׁבִּי šby ארמית: שְׁבָא . מושאל כנראה מן מצרית קדומה: בכתב חרטומים, בהגיית - סְבִּי sbj בהוראת מרד, להתקומם
![ויקיפדיה](//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/8/80/Wikipedia-logo-v2.svg/20px-Wikipedia-logo-v2.svg.png) ערך בוויקיפדיה: שבי |
![ויקישיתוף](//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/4/4a/Commons-logo.svg/20px-Commons-logo.svg.png) תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שבי |