רוח נוחה

רוּחַ נוֹחָה[עריכה]

עברית חדשה (ימאות) רוח הנושבת בכיוון המקום שאליו ספינת מפרשים רוצה להגיע, ועל כן מסייעת להתקדמותו המהירה אל היעד בקו ישר, ללא צורך בסיבובים וחילופי מפנה; רוח גבית, רוח מלאה.
- ”בדרך שובם נשבה להם רוח נוחה ובלי הפסקות עברו את הדרך ב־45 שעות.“ ("דבר", 29 בספטמבר 1931, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
- ”בעזרת רוח נוחה וערה דיה יצאו לדרך ונעלמו במהרה מראיית הארץ.“ (מיניאטורות היסטוריות ימיות, מאת מאיר שָׂשׂ, בפרויקט בן יהודה)
- ”הַזְרוֹעַ הָיְתָה מְקֻעֲקַעַת בִּמְקוֹמוֹת רַבִּים, כְּתוֹבוֹת כְּגוֹן “מַזָל טוֹב”, “רוּחַ נוֹחָה” אוֹ “בִּילִי בּוֹנְס בָּחוּר כָּאֶרֶז” הָיוּ חֲקוּקוֹת בְּאֳמָנוּת רַבָּה עַל אַמַת-יָדוֹ.“ (אי המטמון, מאת רוברט לואיס סטיבנסון, תרגום: אוריאל אופק, בפרויקט בן יהודה)

"באחד הבקרים הללו של המַעבר, [...] כאשר היתה הרוח טובה והספינה חוֹצה היתה במים במין מהירות נוקמנית של קיפוץ ועצבוּת [...]." (הרמן מלוויל, מובי דיק. מאנגלית: אהרן אמיר)

ערך בוויקיפדיה: כיווני השיט ביחס לרוח

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: Theory of sailing