לדלג לתוכן

ראש בקיר

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

נִכְנַס עִם הָרֹאש בַּקִּיר

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא נכנס עם הראש בקיר
הגייה* nikhnas im-ha-rosh ba-kir
חלק דיבר
מין
שורש
דרך תצורה
נטיות
  1. [עממי] ניסה לפתור בעיה בצורה כוחנית וחסרת תועלת.
    • אני הולך עד הסוף כדי להשיג את המטרות שלי, אבל אני לא נכנס עם הראש בקיר.
    • צריך עקביות ועקשנות, אבל לא להיכנס עם הראש בקיר.
    • בנקודה הזו יש מקום לבדוק את העניין, ולא חייבים להיכנס עם הראש בקיר.
  2. [עממי] ניסה להתמודד בדרך כוחנית עם גורמים חזקים ממנו.

דָּפַק אֶת הָרֹאשׁ בַּקִיר

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא דפק את הראש בקיר
הגייה* dafak et harosh bakir
חלק דיבר צירוף
מין
שורש
דרך תצורה
נטיות
  1. [עממי] התנהג בצורה היסטרית.
    • כבר התחלתי לדפוק את הראש בקיר, אבל אז נכנס המנהל של המשרד ופתר את הבעיה.
  2. [עממי] הִזיק לעצמו מתוך ייאוש או תסכול.
    • ישנם רגעים בחיים בהם אני מרגיש כל כך משועמם שאני באמת ובתמים שוקל לדפוק את הראש בקיר.
    • יש לך שתי בררות - ללכת לדפוק את הראש בקיר, או להתחיל לחפש עבודה חדשה.

ראו גם

[עריכה]

נלחם בטחנות רוח


השורש דפק

השורש ד־פ־ק הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים

[עריכה]
ד־פ־ק עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל דָּפַק דּוֹפֵק,

(ב׳ פעוּל: דָּפוּק)

יִדְפֹּק דְּפֹק לִדְפֹּק
נִפְעַל נִדְפַּק נִדְפָּק יִדָּפֵק הִדָּפֵק לְהִדָּפֵק
הִפְעִיל הִדְפִּיק מַדְפִּיק יַדְפִּיק הַדְפֵּק לְהַדְפִּיק
הֻפְעַל -אין- -אין-
פִּעֵל
פֻּעַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְדַּפֵּק או הִדַּפֵּק מִתְדַּפֵּק או מִדַּפֵּק יִתְדַּפֵּק או יִדַּפֵּק הִתְדַּפֵּק או הִדַּפֵּק לְהִתְדַּפֵּק או לְהִדַּפֵּק

הערה

[עריכה]
  • בבניין התפעל מותרת ההטיה על-פי שני דרכים:

1) כיתר הפעלים מגזרת השלמים הנוטים בו, בהיוותרות ת"ו הבניין, למשל: "יִתְדַפֵק בִּדְמָמָה" (הקיץ גווע / ביאליק [1])

2) בהידמות מלאה של פה"פ דל"ת' לת"ו הבניין, כך לפי האקדמיה ללשון העברית:"בבניין התפעל כאשר אות השורש הראשונה היא דל"ת נוצר רצף של שני עיצורים דומים מאוד בהגייתם: תי"ו ודל"ת – התְדרדר. במקרה זה יכולה לחול הידמות של התי"ו לדל"ת: במקום התי"ו יבוא דגש בדל"ת – הִדּרדר" (האותיות ת' ו-ד' בבניין התפעל)

  • בבניינים קל ונפעל שורש זה נהגה בקרב דוברי עברית רבים בימינו בפ"א רפה גם אחרי שווא נח.