מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
[ עריכה ]
(על-) דָּפַק הַרְבֵּה, הָלַם שׁוּב וָשׁוּב.
”הֵמָּה מֵיטִיבִים אֶת לִבָּם וְהִנֵּה אַנְשֵׁי הָעִיר אַנְשֵׁי בְנֵי בְלִיַּעַל נָסַבּוּ אֶת הַבַּיִת מִתְדַּפְּקִים עַל הַדָּלֶת...“ (שופטים יט , פסוק כב ) "וּמִתְיַתֵּם הַלֵּב. עוֹד מְעַט וְיוֹם סַגְרִיר/ עַל-הַחַלּוֹן יִתְדַּפֵּק בִּדְמָמָה..." "הַקַּיִץ גֹּוֵעַ" , חיים נחמן ביאליק "הֵם מְפַזְּזִים וְנוֹצְצִים בִּמְשׁוּבָה צֹהֶלֶת/ מִתְדַּפְּקִים כְּיוֹנִים עַל זְכוּכִית אֶשְׁנַבִּי/ מַחֲלִיקִים, מִתְחַמְּקִים בְּאוֹרָה נֹזֶלֶת..." "צַפְרִירִים" , חיים נחמן ביאליק
השורש דפק
השורש ד־פ־ק הוא שורש מגזרת השלמים .
ד־פ־ק
עבר
הווה/בינוני
עתיד
ציווי
שם הפועל
קַל
דָּפַק
דּוֹפֵק, (ב׳ פעוּל: דָּפוּק )
יִדְפֹּק
דְּפֹק
לִדְפֹּק
נִפְעַל
נִדְפַּק
נִדְפָּק
יִדָּפֵק
הִדָּפֵק
לְהִדָּפֵק
הִפְעִיל
הִדְפִּיק
מַדְפִּיק
יַדְפִּיק
הַדְפֵּק
לְהַדְפִּיק
הֻפְעַל
-אין-
-אין-
פִּעֵל
פֻּעַל
-אין-
-אין-
הִתְפַּעֵל
הִתְדַּפֵּק או הִדַּפֵּק
מִתְדַּפֵּק או מִדַּפֵּק
יִתְדַּפֵּק או יִדַּפֵּק
הִתְדַּפֵּק או הִדַּפֵּק
לְהִתְדַּפֵּק או לְהִדַּפֵּק
בבניין התפעל 1) כיתר הפעלים מגזרת השלמים הנוטים בו, בהיוותרות ת"ו הבניין, למשל: "יִתְדַפֵק בִּדְמָמָה" (הקיץ גווע / ביאליק [1] )
2) בהידמות מלאה של פה"פ דל"ת ' לת"ו הבניין, כך לפי האקדמיה ללשון העברית:"בבניין התפעל כאשר אות השורש הראשונה היא דל"ת נוצר רצף של שני עיצורים דומים מאוד בהגייתם: תי"ו ודל"ת – התְדרדר. במקרה זה יכולה לחול הידמות של התי"ו לדל"ת: במקום התי"ו יבוא דגש בדל"ת – הִדּרדר" (האותיות ת' ו-ד' בבניין התפעל )
בבניינים קל ונפעל שורש זה נהגה בקרב דוברי עברית רבים בימינו בפ"א רפה גם אחרי שווא נח.
