קשוה

קַשְׂוָה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	קשווה
הגייה*	kasva
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	ק־ש־י/ה
דרך תצורה	משקל קַטְלָה
נטיות	ר׳ קְשָׂווֹת וגם קַשְׂווֹת; קַשְׂוַת־, ר׳ קַשְׂווֹת־

צדפה שקשוותיה פתוחות

1. לשון המקרא כלי לנוזלים מכלי המקדש.

   • ”וְעַל שֻׁלְחַן הַפָּנִים יִפְרְשׂוּ בֶּגֶד תְּכֵלֶת וְנָתְנוּ עָלָיו אֶת הַקְּעָרֹת וְאֶת הַכַּפֹּת וְאֶת הַמְּנַקִּיֹּת וְאֵת קְשׂוֹת הַנָּסֶךְ וְלֶחֶם הַתָּמִיד עָלָיו יִהְיֶה.“ (במדבר ד, פסוק ז)
   • ”רבי יהודה אומר שני קשוואות היו שם אחד של מים ואחד של יין של יין פיה רחב של מים פיה קצר.“ (בבלי, מסכת סוכה – דף מח, עמוד ב)

2. עברית חדשה כל אחד משני המכסים הקשים הקעורים, הזהים פחות או יותר, הנעים על ציר ובתוכם חיה הרכיכה.

   • לכל צדפה יש שתי קשוות המחוברות במיתר.

מקור

• במקרא המלה נזכרת כמה פעמים, רק בתאורי כלי המשכן. מתוך הבנתה כקערית או ספל הושאלה לתאור מכסה קעור.

מילים נרדפות

• קסווה

תרגום

• אנגלית:
  1. cup‏‏‏‏
  2. valve‏‏‏‏

ראו גם

• מסב