קשוה

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קַשְׂוָה[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא קשווה
הגייה* kasva
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ק־ש־י/ה
דרך תצורה משקל קַטְלָה
נטיות ר׳ קְשָׂווֹת וגם קַשְׂווֹת; קַשְׂוַת־, ר׳ קַשְׂווֹת־
צדפה שקשוותיה פתוחות
  1. לשון המקרא כלי לנוזלים מכלי המקדש.
    • "וְעַל שֻׁלְחַן הַפָּנִים יִפְרְשׂוּ בֶּגֶד תְּכֵלֶת וְנָתְנוּ עָלָיו אֶת הַקְּעָרֹת וְאֶת הַכַּפֹּת וְאֶת הַמְּנַקִּיֹּת וְאֵת קְשׂוֹת הַנָּסֶךְ וְלֶחֶם הַתָּמִיד עָלָיו יִהְיֶה." (דברים ד, פסוק ז)
    • "רבי יהודה אומר שני קשוואות היו שם אחד של מים ואחד של יין של יין פיה רחב של מים פיה קצר." (בבלי, מסכת סוכהדף מח, עמוד ב)
  2. עברית חדשה כל אחד משני המכסים הקשים הקעורים, הזהים פחות או יותר, הנעים על ציר ובתוכם חיה הרכיכה.
    • לכל צדפה יש שתי קשוות המחוברות במיתר.
  3. כל אחד משני חלקיו של מסב החלקה חצוי במכונות ובמנועים.
    • קשוות המסב עשויות פלדה ומצופות בצדן הפנימי במתכת לבנה.

מקור[עריכה]

  • במקרא המלה נזכרת כמה פעמים, רק בתאורי כלי המשכן. מתוך הבנתה כקערית או ספל הושאלה לתאור מכסה קעור.

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]