קרצף

קִרְצֵף[עריכה]

גירד או שפשף בחוזקה לשם ניקוי יסודי.
- ”רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אֵין מְקָרְדִין אֶת הַבְּהֵמָה בְּיוֹם טוֹב, מִפְּנֵי שֶׁהוּא עוֹשֶׂה חַבּוּרָה, אֲבָל מְקַרְצְפִין; וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֵין מְקָרְדִין אַף לֹא מְקַרְצְפִין.“ (משנה, מסכת ביצה – פרק ב, משנה ח)
- ”בתוכם היה סנדריל באמת כבהמה נכנעת, שמניחה לתינוקות לרכוב על גבה ולקרצף לה את סנטרה“ (מסעות בנימין השלישי, מאת מנדלי מוכר ספרים, בפרויקט בן יהודה)
- המנקה קרצף את מרצפות הבית עד שהבריקו.
- חברת מע"צ קרצפה את הכביש לקראת סלילתו מחדש.