טנף

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

טִנֵּף[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא טינף
שורש וגזרה ט־נ־ף
בניין פִּעֵל
  1. הוציא ממצב של נקיון.
  2. לשון חז"ל בעל חיים ממין נקבה שפלט הפרשות גוף מן הרֶחֶם.
    • ”סימן ולד בבהמה דקה טינוף ובגסה שליא ובאשה שפיר ושליא ואני אומר עז שטינפה בת ששה יולדת בת שנתה רחל שטינפה בת שנתה יולדת בת שתיים“ (תוספתא, מסכת בכורותפרק ב, הלכה יב)

[סלנג] אמר דברים בגנות האחר.

    • כל הדרך הוא רק טינף על המשפחה שלה.

גיזרון[עריכה]

  • המילה מופיעה פעם אחת במקרא, בפסוק לעיל. בלשון חז"ל מצוי בארמית תרגום לטימא. קרוב אל טין -בוץ.

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]


השורש טנף

השורש ט־נ־ף הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים[עריכה]

ט־נ־ף עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל
נִפְעַל
הִפְעִיל
הֻפְעַל -אין- -אין-
פִּעֵל טִנֵּף מְטַנֵּף יְטַנֵּף טַנֵּף לְטַנֵּף
פֻּעַל טֻנַּף מְטֻנָּף יְטֻנַּף -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִטַּנֵּף מִטַּנֵּף יִטַּנֵּף הִטַּנֵּף לְהִטַּנֵּף