קריאת קרב

קְרִיאַת קְרָב

עברית חדשה קריאת עידוד או שירה קצבית ששרים לוחמים בשעת הסתערותם על האויב, כדי לאמץ את רוחם שלהם ולהפיל פחד על יריביהם.
- ”קריאת־הקרב של הערבים: „אל דאולה מענה“ (הממשלה אתנו) קבלה באותו הרגע תוקף חיצוני מיוחד, שהיה עלול להביא לידי תוצאות פטליות בשביל היהודים.“ ("דאר היום", 22 באוגוסט 1930, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
- ”תהום מפרידה בין קריאת הקרב הסרקסטית של שווייק לבין קריאת הקרב ההרואית של הנרי החמישי.“ ("ארץ אחרת", 1 בספטמבר 2010, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
- ”בכל מקום נשמעה קריאת הקרב של הערבים המנצחים: “אין אלוהים מבלעדי אללה ומוחמד הוא שליחו”.“ (דברי ימי עם עולם, מאת שמעון דובנוב, בפרויקט בן יהודה)

"יְהוָה כַּגִּבּוֹר יֵצֵא כְּאִישׁ מִלְחָמוֹת יָעִיר קִנְאָה יָרִיעַ אַף יַצְרִיחַ עַל אֹיְבָיו יִתְגַּבָּר." (ישעיהו מב יג)

ערך בוויקיפדיה: Battle cry