”כאשר עברתי את הגבול, התכוונתי אל הלחש ואהי רואה ואיני נראה. ועל-ידי קפיצת הדרך בכוח הלחש השני הגעתי חיש אל הכפר, ואקנה יי"ש בהקפה… ואשוב. עוד הפעם היתה לי קפיצת הדרך… וכאשר הגעתי עד הגבול, התכוונתי אל הלחש והייתי עוד הפעם רואה ואיני נראה…“ (הציץ ונפגע, מאת י"ל פרץ, בפרויקט בן יהודה)
”בעינים דלק חזון של יכולת חובקת זרועות עולם, ובחזות פעמה שאיפה שבקוצר-רוח להגיע בקפיצת הדרך אל אותו עולם התיקון והשלמות, שאין אחריו אלא ימות המשיח בלבד.“ (ברכת המשורר, מאת שלמה שפאן, בפרויקט בן יהודה)
”רק לפני זמן קצר ביאר סיר הרברט סמואל – שבמתינותו לא יוטל כל ספק – בהרצאתו בלונדון, כי אפשר מאד ליצור מקום קליטה בא"י (משני עברי הירדן) לארבעה מיליונים נפש ויותר. ואולם נכון הוא כי יודעים אנחנו, שמטרה זו לא תושג ע"י קפיצת הדרך. נכון הוא, כי ”המטרה הריאלית של עשר השנים הבאות היא להכפיל את מספר היהודים הנמצא בארץ כיום הזה“ – כדברי מורוס.“ (קטרוג של תייר, מאת חיים ארלוזורוב, בפרויקט בן יהודה)
שם פעולה ע"פ ביטוי שבתלמוד הבבלי: ”ת"ר שלושה קפצה להם הארץ – אליעזר עבד אברהם, ויעקב אבינו, ואבישי בן צרויה; [...] אליעזר עבד אברהם דכתיב (בראשית כד, פסוק מב) וָאָבֹא הַיּוֹם אֶל הָעָיִן.“ (בבלי, מסכת סנהדרין – דף צה, עמוד א)