מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
קנאי
|
| הגייה* |
kanay
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
ק־נ־א
|
| דרך תצורה |
משקל קַטָּל
|
| נטיות |
נ׳ קַנָּאִית, ר׳ קַנָּאִים
|
- נלהב ומסור ביותר, אדוק.
- אדם שחש קנאה, צר עין.
- חברי לספסל הלימודים הוא אדם קנאי ולכן אינו שמח כשאני מצליח במבחנים.
מילים נרדפות[עריכה]
תרגום למשמעות 1[עריכה]
תרגום למשמעות 2[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
| השורש קנא
|
|
השורש ק־נ־א הוא שורש מגזרת נל"א.
נטיות הפעלים[עריכה]
| ק־נ־א
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
| קַל
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
|
| נִפְעַל
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
|
| הִפְעִיל
|
הִקְנִיא
|
מַקְנִיא
|
יַקְנִיא
|
הַקְנֵא
|
לְהַקְנִיא
|
| הֻפְעַל
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
|
-אין-
|
-אין-
|
| פִּעֵל
|
קִנֵּא
|
מְקַנֵּא
|
יְקַנֵּא
|
קַנֵּא
|
לְקַנֵּא
|
| פֻּעַל
|
קֻנָּא
|
מְקֻנָּא
|
יְקֻנָּא
|
-אין-
|
-אין-
|
| הִתְפַּעֵל
|
הִתְקַנֵּא
|
מִתְקַנֵּא
|
יִתְקַנֵּא
|
הִתְקַנֵּא
|
לְהִתְקַנֵּא
|
| |
|
ערך בוויקיפדיה: קנאים