קנאי

קַנַּאי

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	קנאי
הגייה*	kanay
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ק־נ־א
דרך תצורה	משקל קַטָּל
נטיות	נ׳ קַנָּאִית, ר׳ קַנָּאִים

1. נלהב ומסור , אדוק.

   • ”טופס חדש, פועלים קנאים לעבודה יהודית, רוצים לבנות הכל בידי יהודים.“ (על ראש הכרמל, מאת אחד העם, בפרויקט בן יהודה)

2. אדם שחש קנאה, צר עין.

   • חברי לספסל הלימודים הוא אדם קנאי ולכן אינו שמח כשאני מצליח במבחנים.

גיזרון

• צורת משנה של קַנָּא, בה המילה נוטה על־דרך גזרת נלי"ה.

מילים נרדפות

• קנא
• קנתן

ניגודים

• מתון (1)
• שמח בחלקו (2)

תרגום למשמעות 1

• אנגלית: extremist‏, fanatical‏‏‏‏
• ספרדית: fanático‏‏‏‏ (זכר; נקבה: fanática‏‏‏‏), extremista‏‏‏‏ (זכר ונקבה)
• ערבית: مُتَطَرِّف‏, مُتَعَصِّب‏‏‏‏

תרגום למשמעות 2

• אנגלית: jealous‏‏‏‏
• ספרדית: celoso‏‏‏‏ (זכר; נקבה: celosa‏‏‏‏)
• ערבית: غَيور‏‏‏‏

ראו גם

• קנאות
• קנאה

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: קנאים

השורש קנא

השורש ק־נ־א הוא שורש מגזרת נל"א. נטיות הפעלים ק־נ־א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל קַל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- נִפְעַל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- הִפְעִיל הִקְנִיא מַקְנִיא יַקְנִיא הַקְנֵא לְהַקְנִיא הֻפְעַל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אין- -אין- פִּעֵל קִנֵּא מְקַנֵּא יְקַנֵּא קַנֵּא לְקַנֵּא פֻּעַל קֻנָּא מְקֻנָּא יְקֻנָּא -אין- -אין- הִתְפַּעֵל הִתְקַנֵּא מִתְקַנֵּא יִתְקַנֵּא הִתְקַנֵּא לְהִתְקַנֵּא