מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי |
כתיב מלא | קנאי |
הגייה* | kanay |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ק־נ־א |
דרך תצורה | משקל קַטָּל |
נטיות | נ׳ קַנָּאִית, ר׳ קַנָּאִים |
- נלהב ומסור ביותר, אדוק.
- אדם שחש קנאה, צר עין.
- חברי לספסל הלימודים הוא אדם קנאי ולכן אינו שמח כשאני מצליח במבחנים.
השורש קנא |
השורש ק־נ־א הוא שורש מגזרת נל"א.
ק־נ־א |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
קַל |
-אַיִן- |
-אַיִן- |
-אַיִן- |
-אַיִן- |
-אַיִן- |
נִפְעַל |
-אַיִן- |
-אַיִן- |
-אַיִן- |
-אַיִן- |
-אַיִן- |
הִפְעִיל |
הִקְנִיא |
מַקְנִיא |
יַקְנִיא |
הַקְנֵא |
לְהַקְנִיא |
הֻפְעַל |
-אַיִן- |
-אַיִן- |
-אַיִן- |
-אין- |
-אין- |
פִּעֵל |
קִנֵּא |
מְקַנֵּא |
יְקַנֵּא |
קַנֵּא |
לְקַנֵּא |
פֻּעַל |
קֻנָּא |
מְקֻנָּא |
יְקֻנָּא |
-אין- |
-אין- |
הִתְפַּעֵל |
הִתְקַנֵּא |
מִתְקַנֵּא |
יִתְקַנֵּא |
הִתְקַנֵּא |
לְהִתְקַנֵּא |
|
|