מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
- התאבל באמצעות שירת קינה, ספד.
- ”וַיְקֹנֵן הַמֶּלֶךְ אֶל אַבְנֵר, וַיֹּאמַר: הַכְּמוֹת נָבָל, יָמוּת אַבְנֵר“ (שמואל ב׳ ג, פסוק לג)
- ”וַיְקֹנֵן דָּוִד אֶת הַקִּינָה הַזֹּאת עַל שָׁאוּל וְעַל יְהוֹנָתָן בְּנוֹ“ (שמואל ב׳ א, פסוק יז)
- ”אָשִׂימָה מְגַמָּתִי לְקוֹנֵן עַל אַגְמֵי מָיִם/ בִּרְכַּי כָּשְׁלוּ מִצוּם עַל בִרְכוֹת שָׁמַיִם וּבְרַכוֹת מָיִם“ ("רשיות", פתיחה, מאת יהודה הלוי, בפרויקט בן יהודה)
| השורש קין |
|---|
| ניתוח דקדוקי לשורש |
| משמעות עיקרית | השמעת דברי יגון וצער |
| גזרה | גזרת נע"ו/י |
| הופיע לראשונה בלשון | המקרא |
השורש ק־י־ן הוא שורש מגזרת נע"ו/י.
| ק־י־ן |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
| קַל |
|
|
|
|
|
| נִפְעַל |
|
|
|
|
|
| הִפְעִיל |
|
|
|
|
|
| הֻפְעַל |
|
|
|
-אין- |
-אין- |
| פִּעֵל |
קוֹנֵן |
מְקוֹנֵן |
יְקוֹנֵן |
קוֹנֵן |
לְקוֹנֵן |
| פֻּעַל |
|
|
|
-אין- |
-אין- |
| הִתְפַּעֵל |
|
|
|
|
|
|
|
