מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
- התאבל באמצעות שירת קינה, ספד.
- ”וַיְקֹנֵן הַמֶּלֶךְ אֶל אַבְנֵר, וַיֹּאמַר: הַכְּמוֹת נָבָל, יָמוּת אַבְנֵר“ (שמואל ב׳ ג, פסוק לג)
- ”וַיְקֹנֵן דָּוִד אֶת הַקִּינָה הַזֹּאת עַל שָׁאוּל וְעַל יְהוֹנָתָן בְּנוֹ“ (שמואל ב׳ א, פסוק יז)
- ”אָשִׂימָה מְגַמָּתִי לְקוֹנֵן עַל אַגְמֵי מָיִם/ בִּרְכַּי כָּשְׁלוּ מִצוּם עַל בִרְכוֹת שָׁמַיִם וּבְרַכוֹת מָיִם“ ("רשיות", פתיחה, מאת יהודה הלוי, בפרויקט בן יהודה)
| השורש קין
|
| ניתוח דקדוקי לשורש
|
| משמעות עיקרית |
השמעת דברי יגון וצער
|
| גזרה |
גזרת נע"ו/י
|
| הופיע לראשונה בלשון |
המקרא
|
השורש ק־י־ן הוא שורש מגזרת נע"ו/י.
| ק־י־ן
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
| קַל
|
|
|
|
|
|
| נִפְעַל
|
|
|
|
|
|
| הִפְעִיל
|
|
|
|
|
|
| הֻפְעַל
|
|
|
|
-אין-
|
-אין-
|
| פִּעֵל
|
קוֹנֵן
|
מְקוֹנֵן
|
יְקוֹנֵן
|
קוֹנֵן
|
לְקוֹנֵן
|
| פֻּעַל
|
|
|
|
-אין-
|
-אין-
|
| הִתְפַּעֵל
|
|
|
|
|
|
| |
|
