מארמית: קוֹנְכִי [1] (מן konkhi) κόγχη) ביוונית, concha בלטינית) – קונכיה, צדפה, פנינה וגם כלי למאור, קערית דמוית קשוות צדף; על פי מדרש ילמדנו לפרשת בהעלותך: "קונכי של נחשת" (קערת נחושת). אף על פי שבמקור הכוונה לצדף או לקשׂוָה של צדפה, בשימוש (1) הכונה בדרך כלל למעטפת של חלזונות.
↑כנראה סוג של מאכל ”ומגדנות נתן לאחיה ולאמה רב הונא אמר קונכי, רבנין אמ' קליות ואיגוזין“ (בראשית רבה, פרשה ס, סימן נג) ו ובמדרש ילמדנו נראה סוג של כלי בית רוב המפרשים מנורה
ערך בוויקיפדיה: קונכיה