קדל חזיר

קְדַל חֲזִיר

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	קדלי חזיר
הגייה*	kdal khazir
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש
דרך תצורה	צירוף
נטיות	ר׳ קְדָלֵי חֲזִיר

1. לשון חז"ל בשר מאכל משומן העורף של חזיר.

   • ”שהאכילה קדלי דחזירי.“ (בבלי, מסכת מגילה – דף יג, עמוד א)
   • "וְעַד לְצֵאתָם – צֵלַע שׁוֹר וְצָנִים / וְקֶדֶל מָלוּחַ נָתְנוּ בָּאֳנִי." (בִּילִי הַקָּט, תרגם נתן אלתרמן, בתוך: בלדות ישנות ושירי־זמר של אנגליה וסקוטלנד)

גיזרון

• הצרוף הזה מופיע פעם אחת בתלמוד (ובספרות חז"ל בכלל) במהדורת ש"ס וילנה, ובכתבי יד אחדים (כתב יד גטינגן), אבל במקומות אחרים בספרות חז"ל, וכן במהדורות אחרות של מסכת מגילה (כתב יד מינכן, כתב יד לונדון) כתוב כתלי דחזירי. נראה שכך גם במהדורה שהיתה לפני רש"י, שכן הוא מפרש: כתלי דחזירי - בקונו"ש (bacons) שמינית.
• קְדָּל בארמית הוא עורף. לדוגמה: התואר קשה ערף תרגומו "קשי קדל".

תרגום

• אנגלית: bacon‏‏‏‏‏

ראו גם

• כתלי חזיר
• קתלי חזיר