צרח
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
צָרַח[עריכה]
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | צרח |
| שורש וגזרה | צ־ר־ח |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
- הרים קולו מאוד, בדרך כלל מתוך כעס או כאב וצער.
- ”קָרוֹב יוֹם ה הַגָּדוֹל קָרוֹב וּמַהֵר מְאֹד קוֹל יוֹם ה מַר צֹרֵחַ שָׁם גִּבּוֹר“ (צפניה א, פסוק יד)
- ”היה צורח וצווח מראש ההר ואומר כל השומע קולי יכתוב גט לאשתי הרי אילו יכתבו ויתנו“ (תוספתא, מסכת גיטין – פרק ד, הלכה ח)
- התינוק של השכנים צרח כל הלילה, ולא הצלחתי להירדם.
גיזרון[עריכה]
- המילה מופיעה פעם אחת במקרא בפסוק לעיל. תרגום המילה לארמית הוא צוח. במקרא המילה מופיעה במשמעות זו פעם אחת נוספת בבנין הפעיל הצריח. לפועל יש מקבילה בערבית: صَرَخَ (צַרַחַ')
