צקון
מראה
צָקוּן
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | |
הגייה* | Tzakun |
חלק דיבר | |
מין | |
שורש | ? |
דרך תצורה | ? |
נטיות |
- לשון המקרא [מליצה] (משמעות משוערת) משתפך יוצא מעומק הלב
גיזרון
[עריכה]- המילה מופיעה פעם אחת במקרא בפסוק לעיל. בצורת תואר פָּעוּל הפועל צָקַן לא מוכר וכן השורש צ־ק־ן.
- על תיבה יחידאית זו כתב בן יהודה בהערותיו "כי המפרשים הקדמונים והחדשים התלבטו בפרוש מלה זו", וכי יתכן שסופית -ון במילה 'צקון' היא מוספית ויש לפרשה כמו - ”בְּ-צֹק“ (ישעיהו כו, פסוק טז) בהוראת "במצוקה" כדוגמת הצירוף: צוק העתים [1]
- בתרגום השבעים מתרגמים צקון במילה תְֿלִיפסיס (θλῖψις) בהוראת לחץ, דיכוי. בתרגום, גם התיבה הקודמת בפסוק: 'בצר' מתורגמת כאותה מילה.
פרשנים מפרשים
[עריכה]ראו גם
[עריכה]הערות שוליים
[עריכה]- ↑ " ולא מצאו שום דבר מניח הדעת עפ"י פשוטו של מקרא ודרך הלשון הטבעית של בני אדם. וכנראה הפסוק משֻבש, ואולי זו מלה כפולה מן השם 'קצוי ארץ' שבפסוק הקודם, ונסרכה לפסוק זה והשתבשה. לפי הנסחה המסורה ניכרת הקבלה בין השרשים צר-צ(ו)ק, ואולי הנכון בקרוב: ”יי' בצר פֻּקָּדוּ, בְּצֹק ובלחץ מוּסָר כִּלָּמוֹ“ (ישעיהו כו, פסוק טז) וכן בפסוק יד'- לכן פקדת ותשמידם וכו'..."
- ↑ רש"י מצודות רד"ק וכן אברבנאל דברים ל"ג
- ↑ המלבי"ם
צָקוֹן
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | |
הגייה* | Tzakon |
חלק דיבר | |
מין | |
שורש | |
דרך תצורה | |
נטיות |
- בנסמך בלבד צְקוֹן: [ספרותי] מילה המתארת תפילה מעומק הלב
- ואף הם כאבות אבותיהם מקדשים שם שמים בסתר ושופכים ממעמקים את צְקוֹן לבם ושיח נפשם לפני אדון כל שו"ת ציץ אליעזר ח' כב סי' לב
גיזרון
[עריכה]- יצירת שם עצם מן הפועל-תואר המקראי הנ"ל נהוג בצירופים בהקשרים דומים כמו צקון שיח, צקון לחש, צקון לב וכדומה.