צקון
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
צָקוּן[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | |
| הגייה* | |
| חלק דיבר | |
| מין | |
| שורש | ש־ר־ש |
| דרך תצורה | משקל קָטוּל |
| נטיות | |
- לשון המקרא [מליצה] משמעות משוערת משתפך יוצא מעומק הלב
גיזרון[עריכה]
- המילה מופיעה פעם אחת במקרא בפסוק לעיל. בצורת תואר פָּעוּל הפועל צָקַן לא מוכר וכן השורש צ־ק־ן. רוב הפרשנים[1] בדיעה כי הנו"ן אינה מן השורש והמילה בנויה מן יצק שכן הפועל שפך מתחבר לתפילה ושיח.
- גישה שונה[2] שמן שורש צ־ו־ק צרה וצוקה.
צירופים[עריכה]
תרגום[עריכה]
- אנגלית: word
ראו גם[עריכה]
הערות שוליים[עריכה]
צָקוֹן[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | |
| הגייה* | |
| חלק דיבר | |
| מין | |
| שורש | ש־ר־ש |
| דרך תצורה | |
| נטיות | |
- בנסמך בלבד צְקוֹן: [ספרותי] מילה המתארת תפילה מעומק הלב
- ואף הם כאבות אבותיהם מקדשים שם שמים בסתר ושופכים ממעמקים את צְקוֹן לבם ושיח נפשם לפני אדון כל שו"ת ציץ אליעזר ח' כב סי' לב
גיזרון[עריכה]
- יצירת שם עצם מן הפועל-תואר המקראי הנ"ל נהוג בצירופים בהקשרים דומים כמו צקון שיח, צקון לחש, צקון לב וכדומה.
תרגום[עריכה]
- אנגלית: word