צמיד

צָמִיד

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	צמיד
הגייה*	tsamid
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	צ-מ-ד
דרך תצורה	משקל קָטִיל
נטיות	ר׳ צְמִידִים; צְמִיד־, ר׳ צְמִידֵי־

אליעזר שם את הצמיד על ידה של רבקה

1. לשון המקרא תכשיט המקיף את שורש כף היד או את הזרוע.

   • "וַיִּקַּח הָאִישׁ נֶזֶם זָהָב בֶּקַע מִשְׁקָלוֹ וּשְׁנֵי צְמִידִים עַל יָדֶיהָ עֲשָׂרָה זָהָב מִשְׁקָלָם." (בראשית כד כב)

2. מכסה מהודק.

   • "וְכֹל כְּלִי פָתוּחַ אֲשֶׁר אֵין צָמִיד פָּתִיל עָלָיו טָמֵא הוּא." (במדבר יט טו)

צירופים

• צמיד סרגל

תרגום

איטלקית: bracelet‏‏‏‏ אנגלית: bracelet‏‏‏‏ fastened cover‏‏‏‏ הונגרית: karkötő‏‏‏‏ יפנית: ブレスレット‏‏‏‏ כורדית: بازن‏‏‏‏ לטינית: armilla‏‏‏‏ מלטזית: ċapetta‏‏‏‏

נורבגית: armbånd‏‏‏‏ סינית: 手鐲‏‏‏‏ פינית: rannekoru‏‏‏‏ צ'כית: náramek‏‏‏‏ צרפתית: bracelet‏‏‏‏ רוסית: браслет‏‏‏‏ שבדית: armband‏‏‏‏

ראו גם

• תכשיט
• אצעדה