מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | צמיד |
| הגייה* | tsamid |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | צ־מ־ד |
| דרך תצורה | משקל קָטִיל |
| נטיות | צְמִיד־; ר׳ צְמִידִים, צְמִידֵי־ |
יד ועליה צמיד־ספורט מפלסטיק
- לשון המקרא תכשיט המקיף את היד.
- ”וַיְהִי כַּאֲשֶׁר כִּלּוּ הַגְּמַלִּים לִשְׁתּוֹת וַיִּקַּח הָאִישׁ נֶזֶם זָהָב בֶּקַע מִשְׁקָלוֹ וּשְׁנֵי צְמִידִים עַל-יָדֶיהָ עֲשָׂרָה זָהָב מִשְׁקָלָם.“ (בראשית כד, פסוק כב)
- ”וַנַּקְרֵב אֶת-קָרְבַּן יְהֹוָה אִישׁ אֲשֶׁר מָצָא כְלִי-זָהָב אֶצְעָדָה וְצָמִיד טַבַּעַת עָגִיל וְכוּמָז לְכַפֵּר עַל-נַפְשֹׁתֵינוּ לִפְנֵי יְהֹוָה.“ (במדבר לא, פסוק נ)
- ”וָאֶעְדֵּךְ עֶדִי וָאֶתְּנָה צְמִידִים עַל-יָדַיִךְ וְרָבִיד עַל-גְּרוֹנֵךְ.“ (יחזקאל טז, פסוק יא)
 ערך בוויקיפדיה: צמיד |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: צמידים |
| השורש צמד |
|---|
|
השורש צ־מ־ד הוא שורש מגזרת השלמים.
| צ־מ־ד |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
| קַל |
-אין- |
צָמוּד |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
| נִפְעַל |
נִצְמַד |
נִצְמָד |
יִצָּמֵד |
הִצָּמֵד |
לְהִצָּמֵד |
| הִפְעִיל |
הִצְמִיד |
מַצְמִיד |
יַצְמִיד |
הַצְמֵד |
לְהַצְמִיד |
| הֻפְעַל |
הֻצְמַד |
מֻצְמָד |
יֻצְמַד |
-אין- |
-אין- |
| פִּעֵל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
| פֻּעַל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
| הִתְפַּעֵל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
|
|
ערך בוויקיפדיה: צמיד
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: צמידים