צית

צִיֵּת

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	ציית
שורש וגזרה	צ־י־ת
בניין	פִּעֵל

1. הטה אוזנו להוראה או בקשה ופעל לפיה.

   • ”האם שיגעון או עקשנות מצדה, שכל העולם צריך לציית לה, לעשות הכול לפי רצונה, אף על פי שאין שום היגיון בדרישתה“ (במדרון, מאת נחמה פוחצ'בסקי, בפרויקט בן יהודה)
   • ”העליה היהודית זורמת לתוך הארץ, מוצאת כאן כלכלה בעלת מבנה מסוים המצייתת לחוקים מסוימים של תנועה ואינרציה.“ (לשאלת הארגון המשותף, מאת חיים ארלוזורוב, בפרויקט בן יהודה)

גיזרון

• על פי הפועל הקל בארמית צַיִת. נפוץ כתרגום הפעלים האזין, הקשיב, הסכית.
• דוגמאות: מַאן צַיִית לָךְ וּלְרַבִּי יוֹחָנָן רַבָּך?! (מי מקשיב לדבריך ולדברי בי יוחנן רבך. בבלי פסחים ל"ג). האזינו השמים ואדברה - אציתו שמיא ואמלל (אונקלוס דברים).

נגזרות

• ציות
• ציתן

מילים נרדפות

• שָמע בקול

ניגודים

• מרה

תרגום

• אנגלית: obey‏‏‏‏
• ערבית: أطاع‏‏‏‏

ראו גם

• צותת

מידע נוסף

• בארמית בדר"כ באותה משמעות כמו בעברית אך נמצא גם במובן שמיעה בלבד וישמעל ציית מאי דאמר מלאכא תרגום יונתן בראשית פ"יח

ראו גם

• צותת