פתק
פֶּתֶק[עריכה]
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | פתק |
הגייה* | petek |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר, נקבה |
שורש | שאילה |
דרך תצורה | שאילה במשקל קֶטֶל |
נטיות | ר׳ פְּתָקִים; פִּתְקוֹת, פִּתְקָאוֹת |
- לשון חז"ל פסת ניר קטנה שעליה רשום דבר.
- ”הביא ... שבעים ושנים פיתקים על שבעים כתב "זקן" ושנים הניח חלק בללן ונתנן בקלפי אמר להם: בואו וטלו פיתקיכם“ (בבלי, מסכת סנהדרין – דף יז, עמוד א)
- כל מי שהיה נוטל פתק שכתיב בו זקן, היה יודע שנתמנה זקן, וכל מי שעלה בידו פתק חלק היה יודע שלא נתמנה זקן תנחומא במדבר
- אורטל ואלמוג התכתבו במהלך השיעור באמצעות פתקים.
- רשום בבקשה את תלונתך על פתק ואטפל בה מאוחר יותר.
- מאחורי הפרגוד נמצאים פִּתקי הצבעה של כל המפלגות.
גיזרון[עריכה]
- לשון חז"ל מארמית: פתקא ”נפלה פתקא מרקיע בפומבדיתא.“ (בבלי, מסכת בבא מציעא – דף פו, עמוד א).מיוונית: pittakion) πιττακιον) - הודעה כתובה, כרטיס, לוחית הצבעה. ממילה זו נגזרה גם המילה הערבית بِطَاقَة (בִּטַאקַה), שמשמעה כרטיס.
מילים נרדפות[עריכה]
נגזרות[עריכה]
תרגום[עריכה]
ראו גם[עריכה]
פָּתַק[עריכה]
ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | פתק |
שורש וגזרה | פ־ת־ק, שלמים. |
בניין | פָּעַל (קַל) |
- לשון חז"ל [לא בשימוש] הִפנה זרם מים, או נוזל אחר; פתח מעבר לזרם.
- ”פותקין מים לגנה ערב שבת עם חשכה והיא שותה והולכת בשבת“ (תוספתא, מסכת שבת – פרק א, הלכה כג))
- ”כל אלו שאמרו פותקין ביבותיהן וגורפין מערותיהן“ (בבלי, מסכת בבא קמא – דף ו, עמוד א)
גיזרון[עריכה]
סעיף זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהשלים אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
נראה שהמשמעות היא פתח. קרוב אל פָּטַר.
נגזרות[עריכה]
מידע נוסף[עריכה]
- בארמית הפועל פָּתַק ובנסמך פתקיה. משמעו פתח, וגם משמעו זרק,השליך (וגם פגע בזריקה) לא ברור הקשר בין הפעלים.
דוגמאות[עריכה]
- ”פתקיה לנזייתא ושתי שיכרא ואתסי“ (בבלי, מסכת בבא קמא – דף לה, עמוד א)
- ”שקל מר זוטרא פתק לקמיה דרב אשי דסתנא“ (בבלי, מסכת ברכות – דף נ, עמוד ב) ”שקל קלא פתק ביה“ (בבלי, מסכת פסחים – דף סב, עמוד ב)