פרהסיה
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
פַּרְהֶסְיָה[עריכה]
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | פרהסיה |
הגייה* | parhesia |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | |
דרך תצורה | שאילה מלועזית |
נטיות |
- לשון חז"ל עפ"ר עם ב' השימוש בְּפַרְהֶסְיָה, בגלוי, לעיני הציבור.
- ”מלך שהיו לו אשה ופילגש, בשעה שבא אצל אשתו הוא בא בפרהסיה בשעה שהוא בא אצל פלגשו הוא בא במטמוניות.“ (בראשית רבה, פרשה נב, סימן ה)
- ”מקבלים מיני זבחים מרשעי ישראל כדי להכניסם תחת כנפי השכינה חוץ מן המומר והמנסך את היין ומחלל שבתות בפרהסיה.“ (ויקרא רבה, פרשה ב, סימן ט)
- מעולם לא דרש ברבים, לא התוכח באסיפות ובועידות ולא עירער בפרהסיה דבר של כלום (הדרשה, חיים הזז).
- אחד מן הסעיפים שהוסכם עליהם בהסדר ה"סטטוס קוו", הוא כי תישמרנה השבת והכשרות בישראל בפרהסיה, כלומר על־ידי גופים ומוסדות של המדינה.
גיזרון[עריכה]
- מיוונית: parrhēsíā) πᾰρρησῐ́ᾱ) – חופש הביטוי. הלחם של המילים pâs) πᾶς) – הכלל עם rhêsis) ῥῆσις) – דיבור.
נגזרות[עריכה]
מילים נרדפות[עריכה]
ניגודים[עריכה]
תרגום[עריכה]
- אנגלית: openly, in public
- ערבית: عَلَنا, عَلانِيَّة