פרהסיה

פַּרְהֶסְיָה[עריכה]

תמיד עם "ב" השימוש בְּפַרְהֶסְיָה, בגלוי, לעיני הציבור.
- ”מלך שהיו לו אשה ופילגש, בשעה שבא אצל אשתו הוא בא בפרהסיה בשעה שהוא בא אצל פלגשו הוא בא במטמוניות.“ (בראשית רבה, פרשה נב, סימן ה)
- ”מקבלים מיני זבחים מרשעי ישראל כדי להכניסם תחת כנפי השכינה חוץ מן המומר והמנסך את היין ומחלל שבתות בפרהסיה.“ (ויקרא רבה, פרשה ב, סימן ט)
- מעולם לא דרש ברבים, לא התוכח באסיפות ובועידות ולא עירער בפרהסיה דבר של כלום (הדרשה, חיים הזז).
- אחד מן הסעיפים שהוסכם עליהם בהסדר ה"סטטוס קוו", הוא כי תישמרנה השבת והכשרות בישראל בפרהסיה, כלומר על־ידי גופים ומוסדות של המדינה.

מיוונית: parrhēsíā) πᾰρρησῐ́ᾱ) – חופש הביטוי. הלחם של המילים pâs) πᾶς) – הכלל עם rhêsis) ‎ῥῆσις) – דיבור.