פצים

פַּצִּים

לשון חז"ל (משמעות משוערת) צורת הפתח. קורת עץ. בעיקר [כ]זו המשמשת לבניית מזוזות ומשקוף פתח הבית.
- ”חֶרֶס, כְּדֵי לִתֵּן בֵּין פַּצִּים לַחֲבֵרוֹ“ (משנה, מסכת שבת – פרק ח, משנה ז)
- ”אכסדרה פטורה מן המזוזה לפי שאין לה פצימין הא יש לה פצימין חייב, לחיזוק תקרה הוא דעבידי“ (בבלי, מסכת מנחות – דף לג, עמוד ב)
- ”פרץ את פצימיו אין לו אלא ד' אמות“ (בבלי, מסכת בבא בתרא – דף יא, עמוד ב)

לשון חז"ל (ובארמית נמצא כצורת רבים כמו שהיחיד פַּץ או כצורת פועל) המשמעות נתונה לפרשנות.

לוח עץ: רש"י ור' עובדיה ברטונורא שבת שם. וכן כתב הערוך ומסתמך על תרגום ”כקרא איש יהודי שלש דלתות^[1].“ (ירמיהו לו, פסוק כג) – תְּלַת פַּצִים^[2].
רווח בין לבנים בבניין. (רש"י בבא בתרא כ. רמ' פיה"מ שבת שם).
בֶּקַע (מלאכת שלמה עדני שבת שם) מסתמך על תרגום ”וְקָרַע לוֹ חַלּוֹנָי“ (ירמיהו כב, פסוק יד) – וּפַצִּים לֵיהּ תַּרְכִין (מובן כצורת פועל. ראו פָּצָה).