בלש

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בָּלַשׁ[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא בלש
שורש וגזרה ב־ל־ש, שלמים
בניין פָּעַל
  1. עקב וחיפש על מנת לגלות פעילות או מעשה של אדם או של קבוצה, במיוחד אלה הנעשים בסתר.
    • ”פִּשְׁפָּשׁ קָטָן הָיָה לוֹ, שֶׁבּוֹ נִכְנָסִין לִבְלֹשׁ אֶת הָעֲזָרָה“ (משנה, מסכת מידותפרק א, משנה ז)
    • אמרו זה לזה: נבלש עצמנו ונראה מה עברה יש בידנו, בלשו עצמן ולא מצאו בידם (בראשית רבתי, פרשת מקץ עמוד 204)
    • איני מבקש מכם אלא כשם שבלשתי בעצמי ומצאתי י"א מדות, כך איני מבקש מכם אלא י"א מדות (תנא דבי אליהו רבה (איש שלום) פרשה יד)
    • בלשי המשטרה בולשים אחר החשודים בסחר בסמים.

גיזרון[עריכה]

נגזרות[עריכה]

ראו גם[עריכה]

תרגום[עריכה]

בַּלָּשׁ[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא בלש
הגייה* balash
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ב־ל־שׁ
דרך תצורה משקל קַטָּל
נטיות ר׳ בַּלָּשִׁים; נ׳ בַּלָּשִׁית
הבלש המפורסם שרלוק הולמס
  1. מי שתפקידו או מקצועו לחפש או לבלוש.
    • הבלש צילם תמונות של המתחזים הגונבים רכוש.
  2. לשון חז"ל ממונה מטעם המלך לחפש אחר סחורה מוברחת ממכס.

גיזרון[עריכה]

  • מארמית.

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

הערות שוליים[עריכה]

  1. כך נראה שהבין הערוך (בלש). אבל רש"י שם פירש אחרת.
  2. בירושלמי (דמאי ז,א) הגרסא: "מיקל בלשי", "בלשי" כשם־תואר.