בלש

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

בָּלַשׁ[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא בלש
שורש וגזרה ב־ל־שׁ, שלמים
בניין פָּעַל
  1. לשון חז"ל חיפש.
    • וּבְלַשׁ וְלָא אַשְׁכַּח יָת צַלְמָנַיָּא. תרגום אונקלוס לבראשית לא לה: וַיְחַפֵּשׂ וְלֹא מָצָא אֶת הַתְּרָפִים.
  2. עקב וחיפש על מנת לגלות פעילות או מעשה של אדם או של קבוצה, במיוחד אלה הנעשים בסתר.
    • בלשי המשטרה בולשים אחר החשודים בסחר בסמים.

גיזרון[עריכה]

  • ארמית: חפשׂ.

תרגום[עריכה]

בַּלָּשׁ[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא בלש
הגייה* balash
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ב־ל־שׁ
דרך תצורה משקל קַטָּל
נטיות ר' בַּלָּשִׁים; נ' בַּלָּשִׁית
הבלש המפורסם שרלוק הולמס
  1. מי שתפקידו או מקצועו לחפש או לבלוש.
    • הבלש צילם תמונות של המתחזים הגונבים רכוש.

גיזרון[עריכה]

  1. מארמית: מי שממונה לחפש, לפי "ותלוי מקל הבלשין מפני שהן מסייעין בשעת המלאכה" (משנה, מסכת כלים, פרק טו, משנה ד). ראו גם בולשת.

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]