נוט

יש להוסיף לדף זה את הערך: נֻוַּט.

נַוָּט

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	נווט
הגייה*	navat
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	נ־ו־ט (גזור שם)
דרך תצורה	משקל קַטָּל
נטיות	ר׳ נַוָּטִים; נַוַּט־, ר׳ נַוָּטֵי־

קצין ניווט באוניית מלחמה

נווט במטוס קרב במלחה"ע ה־2

1. לשון חז"ל מלח, ספן.

   • "ר' שמעון בן לקיש אמר: בשר ודם עושה ספינה, בתחילה מביא קורות, ואחר כך מביא חבלים, ואחר מביא הוגנים, ואחר כך מעמיד עליו נווטין." (בראשית רבה יב יב)

2. עברית חדשה (ימאות) בהשאלה (1): קצין סיפון באונייה האחראי על חישוב ותכנון מסלול השיט שלה אל היעד בעזרת מפות ומכשירים.

   • הנווט חישב את מיקומה של האונייה על פי גרמי השמיים.
   • בשל טעותו של הנווט עלתה האונייה על שרטון.

3. עברית חדשה (תעופה) משנה לטייס האחראי על חישוב ותכנון נתיב הטיס אל היעד, ובמטוסי קרב גם לאיתור המטרות עליהן יוטל חימוש מדויק.

   • במטוסי קרב, הנווט יושב מאחורי הטייס.

4. [ארכאי] נתב בנמל.

   • ”[...] בבוקר הצלחנו לנתק את החבלים שקשרו אותנו לרציף ורב החובל הוציא את האניה מן הנמל בלי הדרכה של נווט.“ ("דבר", 18 ביולי 1947, באתר עיתונות יהודית היסטורית)

גיזרון

• מיוונית: nautes) ναυτής), מלח, ספן, תופש משוט. בלשון חז"ל: נווטא, ר' נווטין.
• האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש"ל), 1970.

נגזרות

• נ־ו־ט (שורש גזור שם)
• נווטות
• ניווט

מילים נרדפות

• קצין ניווט

תרגום

• אנגלית: navigator‏‏‏‏
• גרמנית: Navigator‏‏‏‏
• לטינית: nauta‏‏‏‏‏ (1)
• צרפתית: navigateur‏‏‏‏

ראו גם

• נתב

נִוֵּט

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	ניווט
שורש וגזרה	נ־ו־ט
בניין	פִּעֵל

1. עברית חדשה חישב ותכנן בעזרת מפות ומכשירים את מסלול התקדמותו אל היעד (ברגל, ברכב, בכלי טיס או בכלי שיט).

   • ”האסטרונאוטים של העתיד יוכלו לנווט את מסלול טיסתם אל הירח בעזרת הכוכבים, בדומה לימאים [...].“ ("דבר", 1 במרץ 1962, באתר עיתונות יהודית היסטורית)

2. בהשאלה (1): הוליך, מצא את הנתיב אל היעד, לרוב בין מכשולים ומעקשים.

   • ”יו"ר הוועדה, ח"כ דוד ליבאי, ניווט בזהירות את הישיבה, שהתנהלה לעיתים במתח רב.“ ("מעריב", 21 בנובמבר 1990, באתר עיתונות יהודית היסטורית)

גיזרון

• פועל גזור שם, מן נַוָּט.

תרגומים

• אנגלית: navigate‏‏‏‏

ראו גם

• נִוּוּט
• נווטות