נוט

נַוָּט[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	נווט
הגייה^*	navat
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	נ־ו־ט
דרך תצורה	משקל קַטָּל
נטיות	ר׳ נַוָּטִים; נַוַּט־, ר׳ נַוָּטֵי־

קצין ניווט באוניית מלחמה

נווט במטוס קרב במלחה"ע ה־2

לשון חז"ל מלח, ספן.
- "ר' שמעון בן לקיש אמר: בשר ודם עושה ספינה, בתחילה מביא קורות, ואחר כך מביא חבלים, ואחר מביא הוגנים, ואחר כך מעמיד עליו נווטין." (בראשית רבה יב יב)
עברית חדשה (ימאות) בהשאלה (1): קצין סיפון באונייה האחראי על חישוב ותכנון מסלול השיט שלה אל היעד בעזרת מפות ומכשירים.
- הנווט חישב את מיקומה של האונייה על פי גרמי השמיים.
- בשל טעותו של הנווט עלתה האונייה על שרטון.
עברית חדשה (תעופה) משנה לטייס האחראי על חישוב ותכנון נתיב הטיס אל היעד, ובמטוסי קרב גם לאיתור המטרות עליהן יוטל חימוש מדויק.
- במטוסי קרב, הנווט יושב מאחורי הטייס.
[ארכאי] נתב בנמל.
- ”[...] בבוקר הצלחנו לנתק את החבלים שקשרו אותנו לרציף ורב החובל הוציא את האניה מן הנמל בלי הדרכה של נווט.“ ("דבר", 18 ביולי 1947, באתר עיתונות יהודית היסטורית)

מיוונית: nautes) ναυτής), מלח, ספן, תופש משוט. בלשון חז"ל: נווטא, ר' נווטין.^[1]
האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש"ל), 1970.

עברית חדשה חישב ותכנן בעזרת מפות ומכשירים את מסלול התקדמותו אל היעד (ברגל, ברכב, בכלי טיס או בכלי שיט).
- ”האסטרונאוטים של העתיד יוכלו לנווט את מסלול טיסתם אל הירח בעזרת הכוכבים, בדומה לימאים [...].“ ("דבר", 1 במרץ 1962, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
בהשאלה (1): הוליך, מצא את הנתיב אל היעד, לרוב בין מכשולים ומעקשים.
- ”יו"ר הוועדה, ח"כ דוד ליבאי, ניווט בזהירות את הישיבה, שהתנהלה לעיתים במתח רב.“ ("מעריב", 21 בנובמבר 1990, באתר עיתונות יהודית היסטורית)