נוט

יש להוסיף לדף זה את הערכים: נִוֵּט, נֻוַּט.

נַוָּט

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	נווט
הגייה*	navat
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	נ־ו־ט (גזור שם)
דרך תצורה	משקל קַטָּל
נטיות	ר׳ נַוָּטִים; נַוַּט־, ר׳ נַוָּטֵי־

1. [ימאות] קצין סיפון באנייה, האחראי על קביעת נתיב השיט ועל ניהוגה ממקום אחד לשני.

   • הנווט חישב את מיקומה של האנייה על פי גרמי השמיים.
   • בשל טעותו של הנווט עלתה האנייה על שרטון.

2. [תעופה] משנה לטייס, אשר תפקידו בשגרה לעזור לטייס למצוא את דרכו או להטיל חימוש מדויק.

   • במטוסי קרב, הנווט יושב מאחורי הטייס.

3. [מיושן] נתב בנמל.

   • ”[...] בבוקר הצלחנו לנתק את החבלים שקשרו אותנו לרציף ורב החובל הוציא את האניה מן הנמל בלי הדרכה של נווט.“ ("דבר", 18 ביולי 1947, באתר עיתונות יהודית היסטורית)

גיזרון

• מן נווטא, מַלָּח בלשון חז"ל. המקור ביוונית עתיקה: nautes) ναυτής), מלח, תופש משוט.
• "ר' שמעון בן לקיש אמר: בשר ודם עושה ספינה, בתחילה מביא קורות, ואחר כך מביא חבלים, ואחר מביא הוגנים, ואחר כך מעמיד עליו נווטין. אבל הקב"ה ברא הן ומנהיגיהן, הה"ד, "כה אמר ה' בורא שמים ונוטיהם" – ונווטיהם כתיב." (בראשית רבה יב יב).^[1]

נגזרות

• נ־ו־ט (שורש גזור שם)
• נווטות

תרגום

• אנגלית: navigator‏‏‏‏
• צרפתית: navigateur‏‏‏‏
• גרמנית: Navigator‏‏‏‏

ראו גם

• ניווט
• נתב

הערות שוליים

1. ↑ Daniel Sperber, Nautica Talmudica. Ramat Gan, Bar-Ilan Univesity Press and Leiden, E.J. Brill, 1986. pp. 66 and 142-143.