פכר
 |
ערך חלקי בערך זה הושקעה עבודה והוא עשוי להיות תוספת ראויה למילון, אך במצבו הנוכחי הוא אינו עומד בדרישות הסף של ויקימילון. יוצר הערך (או כל ויקימילונאי) מתבקש לשפר את הערך לפי ההנחיות. |
פָּכַר
[עריכה]| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | פכר |
| שורש וגזרה | פ־כ־ר, גזרת השלמים |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
- עברית חדשה (יש לשכתב פירוש זה): מתח והפריד אצבעותיו ע"פ רוב כביטוי רגשי
- פכרו את ידיהם ביאוש
- לשון חז"ל (יש לשכתב פירוש זה): מוטט,סכל
- "...משל לשני אילנות, שהיו סמוכין זה לזה, פכרה רוח את אחד מהן, ונפל על חבירו ופכרו." (בראשית רבה , כ"ג, ה')
גיזרון
[עריכה]- 1.מן לשון חז"ל מארמית: ”פכר ידיה ומצלי- פכר ידיו והתפלל“ (בבלי, מסכת שבת – דף י, עמוד א) המשמעות נתונה לפרשנות.
- 2.בלשון חז"ל בארמית ”משל לדובה שהיתה משכלת בבני אדוניה אמר פכרון ניביה“ ( בראשית רבה, פרשה פו, סימן ג) גם פָּכוּר כמו הרוס ומקולקל ” היך פכור תרעך ומקולקל“ (בראשית רבה, פרשה סז, סימן ב)
פרשנים מפרשים
[עריכה]- רש"י: חובק אצבעותיו (מכניסן ומשלבן זו בזו) כאדם המצטער מאימת רבו
- רבי פרחיה (משיטת הקדמונים): כמו פקר ידיה מורדן למטהואינו מגביהן כלל
- באוסף יוסף מתתיהו נמצאה קערת השבעה ארמית-מנדעית מן המאה 8-9 לסה"נ ובה המשפט: "פוכרה פכרה קאשיה" בהוראת - קושרה קשר קשה (=מהודק).