התפקק

הִתְפַּקֵּק גם הִתְפּוֹקֵק

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה	פ־ק־ק
בניין	הִתְפַּעֵל

1. לשון חז"ל נפרד רק בקשר לעצמות חוליות וכדו'

   • ”המתפלל צריך שיכרע עד שיתפקקו כל חוליות שבשדרה“ (בבלי, מסכת ברכות – דף כח, עמוד ב)

2. לשון חז"ל

   • ”כיון שנשא אדם אשה עוונותיו מתפקקים“ (בבלי, מסכת יבמות – דף סג, עמוד ב)

גיזרון

המילה מופיעה פעמים ספורות בלשון חז"ל. גם ”קורה בזמן שמתפקקת“ (תוספתא, מסכת זבים – פרק ד, הלכה ז)

• 1. רש"י: שיראו הפקקים הם הקשרים כמו ששנינו בקנים ובגפנים מן הפקק ולמעלה והיא הקשר שחלל הקנה פקוק וסתום שם.
• 2. רש"י: נסתמין כמו פוקקין את הנקבים.

ראו גם

• פוקק