לדלג לתוכן

עשתרת

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

עַשְׁתֹּרֶת

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלאעשתרת או עשתורת
הגייה*'ashtart או 'ashtoret
חלק דיברשם־עצם
מיןנקבה
שורש
דרך תצורה
נטיותר׳ עַשְׁתָּרוֹת, עַשְׁתְּרוֹת־
פסלון שהוקדש על ידי שני אחים פיניקים בספרד לעשתרת (KAI 294)
  1. אלה כנענית, שהיתה קשורה בתחילה למלחמה, אפוטרופאיזם וריפוי, ובהמשך נקשרה למלכות ולריפוי.
    • ”וַיַּעַזְבוּ אֶת־יהוה; וַיַּעַבְדוּ לַבַּעַל וְלָעַשְׁתָּרוֹת.“ (שופטים ב, פסוק יג)
    • ”וַיָּשִׂמוּ אֶת־כֵּלָיו בֵּית עַשְׁתָּרוֹת; וְאֶת־גְּוִיָּתוֹ תָּקְעוּ בְּחוֹמַת בֵּית שָׁן.“ (שמואל א׳ ל, פסוק י)
    • ”וַיֵּלֶךְ שְׁלֹמֹה אַחֲרֵי עַשְׁתֹּרֶת, אֱלֹהֵי צִדֹנִים; וְאַחֲרֵי מִלְכֹּם, שִׁקֻּץ עַמֹּנִים.“ (מלכים א׳ יא, פסוק ה)
  2. לשון המקרא בהשאלה מן (1): רחל, הנקבה בכבשים
    • ”בָּרוּךְ פְּרִי־בִטְנְךָ וּפְרִי אַדְמָתְךָ, וּפְרִי בְהֶמְתֶּךָ; שְׁגַר אֲלָפֶיךָ, וְעַשְׁתְּרוֹת צֹאנֶךָ.“ (דברים כח, פסוק ד)

גיזרון

[עריכה]
  • בפיניקית 𐤏𐤔𐤕𐤓𐤕 (עשתרת), באוגריתית 𐎓𐎘𐎚𐎗𐎚 (עתֿתרת). באכדית מתועד שמה כ־Aštartu ומאוחר יותר Astartu; ביוונית Ἀστάρτη (כולל בכתובות יווניות שכתבו פיניקים[1]), ובלטינית Astarte. בכתובת[2] בכתב קיפרי הברתי שהקדיש אדם פיניקי לעשתרת נכתב שמה a-se-ta-ra-ta.[3] במקרא עצמו נכתב שמה "עשתרת" בלבד, ולא "עשתורת" עם ו"ו. כל אלה מצביעים על ההגיה המקורית עַשְׁתָּרְתּ (ʿAštārt). הניקוד המאוחר עַשְׁתֹּרֶת מקורו בשיבוש לגנאי, על משקל בֹּשֶת.[4][5][6][7][8]
  • דומה ל"עשתרת" באכדית Ištar (אלוהות שלעתים נחשבה לאלה המסופוטמית המקבילה לעשתרת; בעיר מרי אף כתבו את שמה בצורה ešdarat), והמלה Ištaru אף שימשה לציון "אלוהות נקבית" באופן כללי (ייתכן שזאת המשמעות גם בביטוי המקראי "בעלים ועשתרות" –"אלים (זכריים) ואלות (נקביות)"). בנוסף, בשפות שמיות שונות (אוגריתית, מואבית, ערבית עתיקה) נמצא שם האלוהות הזכרית עשתר/עתֿתר. טיב הקשר בין שמות אלה ומשמעות השורש המשותף להם לא ברור.[9]
  • משמה נגזרו אף שמות מקומות, כגון "עשתרה", "עשתרות" ו־ ”וַיַּכּוּ אֶת־רְפָאִים בְּעַשְׁתְּרֹת קַרְנַיִם“ (בראשית יד, פסוק ה).[10]
  • מקובל ששם האלוהות היוונית אפרודיטה מגיע ממקור שמי כלשהו.[11] חלק מהחוקרים סבורים שהוא נובע מהשם "עשתרת".[12][13]
  • אשר למשמעות השניה, בכתובת בלעם מצויות בזיקה האלוהויות "שגר" ו"עשתר".[14] אנשי המזרח הקדום האמינו שיש קשר בין פריון העדרים, הירח וכוכב השחר.[15]

מילים נרדפות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

ראו גם

[עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכה]
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: עשתרת
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: עשתרת

הערות שוליים

[עריכה]
  1. Pierre Bordreuil, Eric Gubel, Bulletin d'antiquités archéologiques du Levant inédites ou méconnues, Syria 62, 1985, pp. 182–183;
    Anna Elise Zernecke, The Lady of the Titles: The Lady of Byblos and the Search for her "True Name", Die Welt des Orients 43, 2013, p. 231;
    Pierre Bordreuil, Astarté, la dame de Byblos, Comptes rendus des séances de l'Académie des Inscriptions et Belles-Lettres 142, 1998, p. 1157
  2. Markus Egetmeyer, Salamine–Provenance indéterminée, Le dialecte grec ancien de Chypre, vol 2: Répertoire des inscriptions en syllabaire chypro-grec‏, De Gruyter, 2010, p. 833;
    Robert Stuart Merrillees, The Languages of Cyprus, Cahiers du Centre d’Études Chypriotes 20, 1993, pp. 10–11
  3. בכתב הקיפרי־הברתי לא ניתן היה לציין עיצור חסר תנועה, ולכן לכל עיצור הוצמדה בכתיב תנועה, לרבות עיצורים שבהגיה לא קיבלו תנועה.
  4. שמואל אפרים ליונשטאם, ערך "עשתרת", בתוך: אנציקלופדיה מקראית ו' (עבד–צרתן), מוסד ביאליק, 1971, עמ' 406–407
  5. שמואל פסברג, מדוע אין מוצאים מלך בהפסק במסורת טבריה למקרא?, לשוננו ס"ד, 2002, עמ' 213
  6. קונקורדנציית סטרונג #6253 – עשתרת, באתר Bible Hub
  7. Karel van Der Toorn; Bob Becking; Pieter W. van der Horst, Dictionary Of Deities And Demons In The Bible (2nd Extensively Revised ed.). Brill, 1999, p. 113
  8. A. Cooper, A note on the vocalization of ʻashtoret, Zeitschrift für die alttestamentliche Wissenschaft 102, 1990, pp. 98–100
  9. שמואל אפרים ליונשטאם, ערך "עשתרת", בתוך: אנציקלופדיה מקראית ו' (עבד–צרתן), מוסד ביאליק, 1971, עמ' 407–408
  10. שמואל אפרים ליונשטאם, ערך "עשתרת", בתוך: אנציקלופדיה מקראית ו' (עבד–צרתן), מוסד ביאליק, 1971, עמ' 407
  11. R. S. P. Beekes, Etymological dictionary of Greek, Brill, 2010, p. 179
  12. נחום סלושץ, אוצר הכתובות הפניקיות, דביר, 1942, עמ' 119
  13. Markus Egetmeyer, Formation des noms, Le dialecte grec ancien de Chypre, vol 1: Grammaire, De Gruyter, 2010, p. 241 (§267)
  14. KAI 312 שורה 14
  15. שמואל אחיטוב, הכתב והמכתב, מוסד ביאליק, 2012, עמ' 419